בש"פ 11145/05 מדינת ישראל נ. זידאן סואעד

בפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996.

נגד המשיבים הוגש ביום 14.3.05 כתב אישום המייחס להם ביצוע בצוותא של עבירת רצח ועבירת ניסיון לרצח. למשיב 1 יוחסו בכתב האישום עבירה נוספת של ניסיון לרצח וכן עבירה של החזקה ונשיאת נשק. על פי הנטען בכתב האישום, שידל המשיב 1 את המשיב 2 להגיע לחיפה עם הרובה שבחזקתו, על מנת להשתתף בעימות בין משפחת המשיבים לבין משפחת אבו-קמיר. ביום שלמחרת הגיע המשיב 1 לדרך עפר המובילה לבית משפחת אבו-קמיר, ירה באקדחו לעבר אחד מבני המשפחה וגרם לפציעתו. לאחר מכן, רץ המשיב 1 אל הכביש הסמוך, והתמקם יחד עם המשיב 2 ובני משפחה נוספים על שפת הכביש. המשיב 2 כיוון את רובהו אל עבר קבוצת נשים וילדות שעמדו בסמוך לבית משפחת אבו-קמיר וירה לעברן מספר רב של כדורים בודדים. כתוצאה מן הירי נפצעו שתיים מבנות משפחת אבו-קמיר. אחת מבנות המשפחה נפטרה מפצעיה.

ביום 11.4.05 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים, וזאת בהסכמת בא-כוחם ובכפוף לזכותו להגיש בקשה לעיון חוזר לאחר שיועבר לידיו מלוא חומר החקירה. בקשה כאמור הוגשה ביום 29.5.05, אך נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 27.6.05. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי בידי המדינה ישנן ראיות לכאורה להוכחות העבירות המיוחסות למשיבים וכי מסוכנותם של השניים נלמדת מטיב מעשיהם ואינה ניתנת לנטרול באמצעות חלופת מעצר.

כעת מונחת בפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים. בעת הדיון בפניי עדכן בא-כוח המדינה כי בתשעת חודשי המעצר שחלפו התקיימו בתיק 7 ישיבות הוכחות והעידו מרבית עדי התביעה. כן ציין כי נקבעו ארבע מועדי הוכחות נוספים להמשך שמיעת המשפט. בא-כוח המדינה טען כי נוכח מסוכנתם הרבה של המשיבים, אשר לא קהתה במשך תקופת מעצרם, ובהתחשב בקצב התקדמות המשפט, יש להאריך את מעצרם ב- 90 ימים נוספים. בא-כוח המשיבים, מצידו, טען כי במועדי ההוכחות שנקבעו עד כה לא יהיה די כדי לאפשר את סיום המשפט במהלך תקופת הארכת המעצר המבוקשת וכי זה עלול להימשך עוד חודשים ארוכים. בנסיבות אלה ביקש להורות על בחינת אפשרות שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. מסוכנותם הרבה של המשיבים נלמדת מן הנסיבות החמורות של העבירות המיוחסות להם. על פי עובדות כתב האישום, המשיבים עשו שימוש בנשק חם במסגרת סכסוך בין משפחתם לבין משפחה יריבה, ובתוך כך לא היססו לירות לעבר קהל של נשים וילדים. זאת ועוד, באירוע הירי השני נורו היריות אל מעבר לכביש ראשי, תוך סיכון עוברים ושבים. מעשים אלה מעידים בבירור על רמת הסכנה הגבוהה הנשקפת מהמשיבים הן לביטחונם של בני המשפחה היריבה והן לביטחונו של הציבור בכללותו. כן יש להביא בחשבון כי עד כה התנהל המשפט באופן אינטנסיבי, ופרשת התביעה עתידה להסתיים בקרוב. בנסיבות אלה, באיזון בין ההגנה על זכויות המשיבים לבין ההגנה על ביטחון הציבור הכף נוטה בבירור לכיוון הארכת המעצר והמשך שמיעת המשפט בעוד המשיבים נתונים במעצר.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מעצרם של המשיבים יוארך בתשעים ימים נוספים החל מיום 14.12.05 או עד למתן פסק דין בת"פ 2013/05 בבית המשפט במחוזי בחיפה, לפי המוקדם.