בש"פ 1115/00 נועם צור נ. מדינת ישראל

1.העורר עומד לדין פלילי בבית משפט השלום בבאר-שבע באישום של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה אישית. בית משפט השלום הורה על מעצרו עד תום משפטו וערר שהוגש על כך לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נדחה.

על החלטה זו האחרונה הוא מערער כאן.

העורר נתפס יחד עם אחר כשברשותם סם מסוכן מסוג קנביס במשקל העולה על 10 ק"ג. השניים הועמדו לדין. מחקירתו של הנאשם האחר עולה כי הסם נרכש עבורו באמצעות העורר. העורר הוא שיצר את הקשר עם סוחר הסמים שסיפק את הסם המסוכן והוא שהוביל את הנאשם האחר במונית למקום מפגש עם הספק, קיבל מידו את חבילות הסם, ומסר לו את התמורה.

עוד עולה מעדותו של הנאשם האחר כי אין זו הפעם הראשונה בה רכש סם מסוכן באמצעות העורר וכי היכרותו עם העורר לא באה אלא לצורך רכישת סמים - באמצעותו. ואכן, לעורר הרשעה קודמת בעבירות של סחר בסמים מסוכנים ושל הדחת קטין לשימוש בסמים מסוכנים, בגין עבירות אלה נגזר עליו מאסר מותנה אלא שגם בכך לא היה כדי להרתיעו ממעורבות נוספת בעבירות סמים מאותו סוג.

2.העורר סבור כי ראוי היה לאמץ בעניינו את המלצת שירות המבחן למבוגרים שהכין תסקיר אודותיו לצורך הדיון בבקשת המעצר. שירות המבחן סבור כי העורר עורך עתה חשבון נפש מעמיק וכי יש מקום לנצל את הדבר על מנת לבחון את נכונותו להשתלב במערך טיפולי. בית המשפט נמנע מלאמץ את ההמלצה הזו והורה, כאמור, על מעצרו של העורר עד תום משפטו.

לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

ברשותו של העורר נמצא סם מסוכן בכמות גדולה. הרשעותיו הקודמות מלמדות כי אין זו הפעם הראשונה בה הוא מעורב בעבירות סמים. כך גם ניתן ללמוד מעדותו, במשטרה, של הנאשם האחר בתיק זה. העבירה המיוחסת לעורר מקימה חזקת מסוכנות. חזקה זו, כשאינה נסתרת מקימה עילת מעצר ובמקרה זה אין גם מקום להמיר את המעצר בחלופה אחרת.

בית המשפט המחוזי לא השתכנע מטענתו של העורר כי בשלב זה חלה נקודת מפנה בחייו. בית המשפט לא שוכנע כי העורר ניחם על מעשיו והדגיש את העובדה שהעורר לא שיתף פעולה עם חוקרי המשטרה, מסר להם גירסה שאינה אמת ולא סייע להם בהפללת המעורבים האחרים בעסקת הסמים. בהתחשב בכל אלה, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט. בנסיבות המקרה ניתן להעריך גם כי משפטו של העורר לא ימשך זמן רב וניתן להניח כי בשל היותו עצור, יקבע מועד מוקדם לשמיעתו.

הערר נדחה.