בש"פ 11197/04 דניאל סוקולוב נ. מדינת ישראל

1.בית משפט השלום בבאר-שבע נעתר לבקשתה של המשיבה והורה על מעצרו של העורר עד תום משפטו. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי - נדחה. מכאן הערר שבפניי.

2.העורר הינו צעיר שלפני כחודשיים מלאו לו 18 שנים. בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום, הוא מואשם יחד עם אחר, המבוגר ממנו בכ-30 שנה, בביצוע עבירות סמים. לגבי העורר נטען באחד האישומים, כי יחד עם אותו אחר הוא סחר בסם מסוג קנביס במשקל של כ-100 גרם והוא נתפס כאשר מכר אותו לשני סוכני משטרה. מדובר על אירוע שהתרחש ביום 8.8.04. הסיפור חזר על עצמו באירוע שהתרחש 8 ימים לאחר מכן, אלא שאז היה מדובר בסם מאותו סוג ובכמות של 97 גרם. לעורר מיוחסות אם כן שתי עבירות של סחר בסם מסוכן. בפני בית משפט השלום הונח תסקיר מעצר. מן התסקיר עולה, כי העורר החל להשתמש בסמים קלים בגיל 14. בשנת 2001 הוא הופנה לשירות המבחן לנוער ושנה לאחר מכן הוא הופנה שוב לשירות, בסיכומו של התסקיר המליץ השירות על שחרור לחלופת מעצר בבית אימו של העותר בפיקוחן של האם ושל הסבתא. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי לא ראו לנכון לקבל את ההמלצה. דעתי כדעת הערכאות הקודמות.

3.אכן מדובר באדם צעיר, אך מתברר כי הוא כבר הורשע בעבירה של גניבה. כמובן שעניין זה כשלעצמו, בהתחשב בגיל, אין בו די על מנת שנאמר כי אין להשתמש בחלופה. ברם, מן החומר עולה, כי העורר היה מעורב בצורה עמוקה בסחר בסמים. בנסיבות אלה, וחרף הגיל הצעיר, יש לנהוג על פי הכלל האומר שאדם המעורב בעסקי סמים לא ישוחרר מן המעצר אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות. לא מצאתי נסיבות כאלה במקרה הנוכחי.

4.אי לכך הערר נדחה.