פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
1125/00
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
העוררים
:
1.
ראד בליה
2.
אימן אל - בראדעה
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים
מיום
4.2.2000 בתיק ב"ש 1092/00
שניתנה
על ידי כבוד השופטת י' הכט
תאריך
הישיבה: כה' באדר א' תש"ס (2.3.2000)
בשם
העוררים: עו"ד אריאל עטרי
בשם
המשיבה: עו"ד עודד שחם
החלטה
1.העוררים הובאו לדין פלילי בבית משפט השלום בירושלים על שקשרו קשר לביצוע פשע ועל שביצעו שוד מזוין בחבורה. העורר 2 הובא לדין גם בעבירה של אחזקת סכין שלא כדין. בית משפט השלום בירושלים הורה על מעצרם של שני העוררים עד לתום משפטם משמצא כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתם ושמצא כי המדובר בעבירות חמורות "המקימות עילת מעצר ודוחות חלופה למעצר". כנגד החלטה זו כוון הערר. במהלך הדיון היום חזר בו העורר 1 מן הערר שהגיש ונותר אך להכריע בעניינו של העורר 2.
2.מן הכתוב בכתב האישום עולה כי שני העוררים קשרו קשר לשדוד את המתלונן מוחמד חמאדה. הם הציעו לו למכירה לוחות נחושת במחיר של 7,000 ש"ח, הזמינו אותו לבוא עימם כדי לפגוש בבעלים של הלוחות, וביקשו ממנו להביא עמו את מלוא סכום הכסף במזומן. השלושה נסעו ברכבו של העורר 2 כשהעורר 1 נוהג בו. בדרכם סטו העוררים ברכבם לעבר חורשה שבצידי הדרך, חסמו לפני המתלונן את האפשרות לצאת מן הרכב, משני צידיו, איימו עליו כשברשותם סכינים, ונטלו ממנו את כספו. יומיים לאחר מכן נעצר העורר 2 בידי המשטרה ונמצא מחזיק ברכבו סכין באורך 5 ס"מ בעלת להב באורך 12 ס"מ וכן אלת ברזל באורך 64 ס"מ. גם היום, אין העורר 2 חולק על קיומן של ראיות לכאורה באשר לאישומים המיוחסים לו ועיקר טענתו היא כי עומדות לו נקודות זכות, כי עברו אינו חמור, וכי ראוי בנסיבות המקרה לבחור בחלופה אחרת למעצר.
נציג המדינה סבור כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי משאין מחלוקת על קיום ראיות לכאורה לאשמתו של העורר ומשחזקת המסוכנות הטבועה בו מוצאת לה תימוכין בנסיבות המקרה.
3.ואכן, המדובר בשוד שבוצע על-ידי שני עוררים בצוותא חדא, לאחר תכנון מראש, ותוך כדי איום בסכין. לעורר הרשעות קודמות בעבירות רבות. הוא הורשע בעבר בביצוע שורה ארוכה מאד של עבירות רכוש ועבירה של בריחה ממשמורת חוקית, ולעת הזו מתקיימת נגדו חקירה בחשד של התעללות בקטין.
עברו הפלילי החמור מעלה חשש כי אין ליתן בו אמון כי יקיים את תנאי החלופה למעצר שהוא מציע, לאמור, שלא יצא מפתח ביתו, אם לא יהא עליו פיקוח מתמיד.
העבירה בה נטל חלק על-פי כתב האישום היא עבירה חמורה והנסיבות בהן בוצעה הן נסיבות קשות. המתלונן הובל על ידי העורר ועל ידי חברו למקום מבודד, וכשהוא נתון לאיומים קשים נשדד ממנו כספו. בנסיבות אלה אין בחלופה שהוצעה כדי להסיר את החשש הנובע מן המסוכנות הטבועה בעורר ומן הטעם הזה אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
עם זאת, פתוחה בפני העורר הדרך להציע חלופה אחרת המבטיחה פיקוח ממשי של אחר או אחרים על תנועותיו, ואשר יהיה בה כדי להבטיח אחרים מפני פגיעתו הרעה. אם תובא חלופה כזאת בפני בית המשפט המחוזי תישקל שאלת מעצרו של העורר מחדש.
הערר נדחה.
ניתנה היום, א' באדר ב' תש"ס (8.3.2000).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00011250.
W04
/אמ