בש"פ 11263/04 מדינת ישראל נ. יוסף וגנר

1.בית המשפט המחוזי בחיפה הורה במסגרת עיון חוזר, כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר. העוררת מלינה על אותה החלטה וטוענת, כי ראוי היה לעצור את המשיב עד תום משפטו. יצוין, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין השחרור ניתנה ביום שלשום. ביצועה של החלטת השחרור עוכב למשך 48 שעות. לפיכך, המשיב עצור גם עתה. הוא לא הובא לדיון מבית המעצר קישון בו הוא מוחזק. על פי תזכיר שהוצג בפניי הוא סירב להגיע לדיון. לפיכך הדיון נערך בהעדרו.

2.ביום 13.8.04 בסביבות השעה 1 לפנות בוקר נורה אדם בשם אורי חתואל בפתח ביתו שבעכו. בכתב אישום שהוגש נגד המשיב ואדם נוסף ששמו אורן סעדה (להלן – אורן) נטען, כי הירי בוצע על ידי המשיב וכי אורן סייע למשיב לאחר מעשה. למשיב מיוחסות עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת ונשיאת נשק ושיבוש מהלכי משפט. אורן מואשם בסיוע לאחר מעשה לעבירת חבלה בכוונה מחמירה ובשיבוש מהלכי משפט.

3.העדה המרכזית הינה עדת ראייה שצפתה בהתרחשות ודיווחה בטלפון מיידית למשטרה. היא מתארת שאדם מסוים נמלט מהמקום בו בוצע הירי וכי אותו אדם מעד ונפצע במהלך בריחתו. אדם נוסף, הוא אורן, ניגש למשיב וסייע לו לקום והובילו לדירתו (הכוונה לדירתו של אורן). המשיב, כך לפי הנטען בכתב האישום, הסיר חלק מבגדיו ואלה נלקחו על ידי אורן שהשליכם בקרבת מקום. אנשי משטרה הגיעו למקום תוך זמן קצר, בעקבות דיווחה של העדה ומצאו את אורן בכניסה לבניין בו נמצאת דירתו. הוא אמר לאנשי המשטרה כי אין אף אדם בדירתו. משנכנסו אנשי המשטרה לדירתו של אורן הם מצאו במקום את המשיב. בהחלטה מיום 10.9.04 קבע בית המשפט המחוזי כי אכן קיימות ראיות לכאורה לגבי המשיב, אך איכותן אינה מצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים. יש להוסיף עניין אחר והוא שבגד ופריטים נוספים נתפסו על ידי המשטרה. מדובר בפריטים שלפי דברי העדה נזרקו על ידי אורן והיו שייכים למשיב. בין היתר נתפסו חולצה ופיסה מכפפת גומי. החולצה נשאה כתם דם. פרופיל ה- DNA שהתקבל מהחולצה והכפפה תואם את פרופיל ה- DNA של המשיב כאשר הנתון הסטטיסטי לעניין זה הוא אחד למיליארד.

4.הסניגור המלומד טען בפניי בין היתר, כי העדה כבר הספיקה להעיד בבית המשפט וכי היא לא זיהתה לא את המשיב ולא את אורן. אף בהעדר זיהוי כאמור על ידי העדה בבית המשפט של השניים, הרי לדעתי הראיות הגולמיות צריכות להוביל למסקנה כי עוצמתן מספקת ולמעשה מחייבת את מעצרו של המשיב. כמובן שאינני מתעלם מכך, כי העדה לא זיהתה את השניים. אך מייד לאחר האירוע אמרה העדה לאנשי המשטרה במקום דברים מסוימים המצביעים על כך שהמשיב היה זה שנמלט ממקום הירי, כי הבגד שנתפס היה שלו וכאמור על אותו בגד נמצא דם שזוהה כדמו. כפי שצוין, העדה אף העידה על כך שבמהלך האירוע נפגע המשיב ואורן סייע בידו להימלט מהמקום. כאשר מצרפים לכך את דבריו של אורן כי אף אדם לא נמצא בדירתו ואת סירובו של המשיב למסור דגימות לשם בדיקת DNA

ושתיקתו החל משלב מסוים של החקירה, אין מנוס מן המסקנה כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה ניכרת.

5.הוצג בפניי תדפיס מן המרשם הפלילי המצביע על כך שהמשיב הורשע בעבר בעבירות רבות ושונות, כולל עבירות סמים, עבירות רכוש ועבירות אלימות. דומה, שאף אלמלא העבר הפלילי, הרי משנמצא כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה ניכרת לביסוס האישומים המיוחסים למשיב, מתחייבת מסקנה אחת ויחידה והיא כי אין לעשות שימוש בחלופת מעצר.

6.אי לכך הנני מחליט לקבל את הערר ולבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי. המשיב ייעצר עד תום ההליכים בת"פ 5974/04 בבית המשפט המחוזי בחיפה.