החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1127/97 אוטומזגין דני נ. מדחנת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור פלילית שהוגשה כחמישה חודשים לאחר מתן פסק הדין. טענת המבקש לחוסר ידיעה על מועד ההגשה לא התקבלה, בין היתר משום שהיה מיוצג על ידי עורך דין. לא נמצא צידוק לאיחור ולפיכך נדחתה הבקשה.

העובדות

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור רק לאחר כחמישה חודשים מיום מתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור. בפסק הדין התקבל בחלקו ערעורו ונגזר עונש מאסר של 17 חודשים. המבקש טען שלא ידע על חובת ההגשה תוך 45 ימים, והוא מרצה מאסר שלישי ומנהל הליכים משפטיים נוספים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור פלילית לאחר חלוף כחמישה חודשים מהמועד הקבוע בחוק?
  2. 2.האם טענת המבקש לחוסר ידיעה על חובת הגשת הבקשה במועד מהווה צידוק להארכת המועד?

הלכות

  1. 1

    טענת אי-ידיעה על מועד הגשת בקשת רשות הערעור אינה מקבלת צידוק להארכת מועד כאשר המבקש מיוצג בהליך ולא הוצגה סיבה מוצדקת לאיחור.

    ״המבקש היה מיוצג בבית משפט קמא על ידי עורך דין, ויש לסמוך על כך שהביא בפני המבקש את האפשרות לבקש רשות ערעור במסגרת המועדים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • רשות ערעור
  • 45 ימים
  • צידוק
  • מיוצג
  • פסק דין
  • מאסר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ 97 /

1127

בפני:

כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי

המבקש

:

אוטומזגין

דני

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשה

למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור

תאריך

הישיבה: ג' באדר ב' תשנ"ז (13.3.97).

בשם

המבקש: בעצמו

בשם

המשיבה: עו"ד זיו אלדן

החלטה

איני רואה מקום להארכת מועד כמבוקש. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן בתאריך 21.8.96, ובו התקבל בחלקו ערעורו של המבקש ונגזר לו עונש מאסר לתקופה כוללת של 17 חודשים החל מיום 11.6.96.

המבקש הגיש את הבקשה להארכת מועד רק ביום 18.2.97. לטענתו, לא ידע כי עליו להגיש בקשה לרשות ערעור תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.

קשה לקבל טענה זו מפיו של המבקש, אשר עשה עלי רושם כמי שמצוי בסבך ההליכים המשפטיים בו הוא נתון (המבקש מנהל תיק נוסף בבית משפט השלום ברחובות ושוקל לצרף תיקים במסגרת זו), והמאסר הנוכחי אותו הוא מרצה הוא מאסרו השלישי.

לכך יש להוסיף, כי המבקש היה מיוצג בבית משפט קמא על ידי עורך דין, ויש לסמוך על כך שהביא בפני המבקש את האפשרות לבקש רשות ערעור במסגרת המועדים.

המדובר באיחור של כ5- חודשים בהגשת הבקשה, שלא הובא לו צידוק. לפיכך, הבקשה להארכת מועד נדחית.

ניתנה היום, ד' באדר ב' תשנ"ז (13.3.97).

אורית

אפעל-גבאי, שופטת

ר

ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97011270.

Q03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענת אי-ידיעה על מועד הגשת בקשת רשות הערעור אינה מקבלת צידוק להארכת מועד כאשר המבקש מיוצג בהליך ולא הוצגה סיבה מוצדקת לאיחור.