פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1135/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. פליקס
קופרמן
2. פיוטר שבייב
3. דניס שוורצמן
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה: י"א באדר א'
התשס"ח ( 17.02.08)
בשם המבקשת: עו"ד מיטל
בוכמן שינדל
בשם המשיב 1: עו"ד עלדין
עלא עתאמנה
בשם המשיבים 2-3: עו"ד אלמגיד
עבד פאהום
החלטה
בין משיב 1, פליקס קופרמן (להלן: פליקס) למתלונן היתה הכרות מוקדמת לאירוע בו ידובר להלן. בעבר, היתה למתלונן חנות תכשיטים, ונראה כי פליקס סבר שהוא מחזיק רכוש רב בביתו. על רקע זה קשר פליקס עם המשיבים האחרים – פיוטר שבייב (להלן: פיוטר) ודניס שוורצמן (להלן: דניס) לשדוד את המתלונן. את זממם הוציאו השלושה לפועל ביום 6.5.07, בסמוך לחצות. פליקס טלפן למתלונן וביקשו להיפגש עמו, ומשזה יצא מביתו התנפלו עליו פיוטר ודניס, איימו עליו בסכין, כפתו את ידיו ורגליו והכניסו חולצה לפיו. משגילה המתלונן התנגדות, הוא נפצע באצבעות ידיו מהסכין בו אחזו תוקפיו. הרעש שבקע מדירת המתלונן עורר את חשדם של שכניו שהזעיקו שוטרים, ומשאלו הגיעו הם לכדו את פיוטר בדירה, בעוד שדניס הצליח להימלט מבעד לחלון. בכתב האישום שהוגש נגד המשיבים נטען עוד, כי לאחר מספר ימים הבחינו שוטרים בדניס מתהלך ברחוב, וכאשר ביקשו ממנו להזדהות, הוא מסר את פרטיו של אדם אחר. בהמשך, נמלט דניס על נפשו, אולם השוטרים הדביקו אותו והוא נעצר.
כתב האישום הוגש ביום 17.5.07, ולבקשת המדינה הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. משחלפו 9 חודשים מאז הגשתו של כתב האישום, עותרת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. להשלמת התמונה אוסיף, כי עד כה קיים בית המשפט המחוזי שתי ישיבות בהן העידו ארבעה עדים והחלה שמיעת עדות המתלונן. להמשך שמיעת התיק נקבעו שני מועדים, האחד ביום 14.2.08, אותו נאלץ בית המשפט לדחות, הואיל ואחד המשיבים לא הובא ממקום מעצרו. המועד האחר שנקבע הוא 11.3.08.
נדמה, שאין צורך לומר כי חומרתן של העבירות המיוחסות למשיבים הנה רבה ביותר. מעשים אלה כשלעצמם מלמדים עד כמה מרחיקת לכת היא הסכנה הגלומה במשיבים לציבור, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח עברם הפלילי המכביד. יתרה מכך, פיוטר שוחרר חודשים ספורים לפני ביצוען של העבירות הנוכחיות, ועומד נגדו מאסר על-תנאי בר הפעלה. מצבו של דניס דומה, באשר הוא שוחרר ממאסר שבועיים בלבד לפני ניסיון השוד בו עוסק תיק זה, וגם נגדו עומד מאסר על-תנאי בר הפעלה. אכן, משפטם של המשיבים אינו מתנהל בקצב הראוי, וככל הנראה נובע הדבר מהעומס המוטל על בית משפט קמא. עם זאת, אני סבור כי טרם הגיעה השעה להעדיף את זכותם של המשיבים לחרות על פני אינטרס הכלל, ועל כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 18.2.08 או עד למתן פסק-הדין בת.פ. 1060/07 של בית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"א באדר א'
התשס"ח (17.02.08).
ש ו פ ט