בש"פ 115-24 בש"פ 115-24

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 8200-03-22 מבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה לבית משפט השלום לתעבורה בבת ים.

2.על פי האמור בבקשה וכעולה מתיק בית המשפט, התיק שבנדון החל להישמע בבית המשפט בפתח תקווה בפני כב' השופט ש' שלהבת ואף התקיים דיון הוכחות ביום 26.6.2023, במהלכו העיד אחד מעדי התביעה. עוד עולה כי השופט שלהבת דן בעבר בתיקי בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז תוך סיוע לבית משפט זה, וכי סיוע זה הסתיים. כיום מכהן השופט שלהבת בבית המשפט בבת ים.

ביום 25.12.2023 קבע בית המשפט (כב' השופטת ש' שפר) כי הראיות יישמעו מתחילתן לאחר מעברו של השופט שלהבת לבית משפט אחר. בהחלטה בבקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש, ביום 31.12.2023 הורה בית המשפט (כב' השופט מ' מזרחי) למבקש להגיש "בקשה לבעל הסמכות להעברת ההליך בין מחוזות".

3.בבקשה דנן עותר המבקש כי הדיון יועבר לבית משפט לענייני תעבורה בבת ים כדי שהשופט שלהבת ימשיך לשמוע את הדיון. לגישתו, שמיעת הראיות מתחילתן לאחר שהן כבר החלו להישמע, תגרום לו לעינוי דין בלתי מוצדק והיא יוצרת חשש לעיוות דין ולסרבול ההליך המשפטי. כמו כן, מציין המבקש כי מקום ביצוע העבירה שבגינה הוא עומד לדין ומיקום היחידה החוקרת קרוב יותר לבית המשפט בבת ים, שהוא כאמור מקום כהונתו הנוכחי של השופט שלהבת.

4.המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, החלפת שופט אינה מהווה עילה להעברת מקום הדיון, ודאי לא בשלב מוקדם של המשפט. אכן, ההוכחות החלו להישמע – אך עד כה נשמע עד תביעה אחד בלבד – שיישמע פעם נוספת לפני מותב אחר. על כן לא מדובר בעינוי דין או בהכבדה משמעותית. עוד נטען כי הטעם האמיתי לבקשת המבקש הוא "פורום שופינג", וזאת בשל הערכתו של המבקש כי סיכויי ההרשעה לפני השופט שלהבת הם נמוכים.

5.אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. ככלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון לבית משפט שהמרחק שלו מבית המשפט הנעבר קטן מ-60 ק"מ, אין מקום להעברת הדיון. אולם במקרה דנן, בקשת המבקש אינה מבוססת על ההכבדה בנסיעה לפתח תקווה לעומת הנסיעה לבת ים שממילא אינן רחוקות זו מזו באופן משמעותי, אלא על ההכבדה הנובעת משמיעה חוזרת של עד תביעה אחד שכבר העיד בפני השופט שלהבת ויצטרך להעיד פעם נוספת.

למבקש אין זכות קנויה כי עניינו יישמע בפני מותב כזה או אחר. זאת גם אם הוא סבור כי סיכויי ההרשעה שלו בפני מותב זה היו נמוכים. לכן, יש לשקול את אי הנוחות המסוימת בהעדה חוזרת של עד תביעה אחד (אי נוחות למבקש אך גם לבית המשפט ולמשיבה שהעד הוא מטעמה); מול אי הנוחות המערכתית בהעברת הדיון לבית משפט אחר שאיננו בית המשפט שאליו נותב ההליך מלכתחילה בהתאם לכללי הסמכות. ככל שהדיון לפני המותב הקודם הוא בשלב מתקדם יותר – כך תגבר הנטייה להעביר אותו "יחד עם המותב" לבית המשפט האחר; ולהיפך.

במקרה דנן נשמע כאמור עד תביעה אחד על ידי השופט שלהבת. אכן, עד זה יצטרך להעיד פעם נוספת בפני המותב האחר, דבר שיגרום להארכה מסוימת של ההליך. אולם, אין מדובר באי נוחות משמעותית די הצורך כדי להצדיק את ההעברה של הדיון לבית המשפט בבת ים מבית המשפט בעל הסמכות המקומית בפתח תקווה.

לפיכך, הבקשה נדחית. בנסיבות המיוחדות של בקשה זו, אין צו להוצאות.