פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1150/21
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערר על החלטת בית
המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' גרינברג) במ"ת 65425-11-20 מיום
17.2.2021
בשם העוררת:
עו"ד דפנה שמול
בשם המשיב:
עו"ד פריג' אנואר; עו"ד
סרסור מוחמד
החלטה
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' גרינברג ) במ"ת 65425-11-20 מיום 17.2.2021 בה הורה על שחרור המשיב למעצר בית בתנאים.
נגד המשיב, אדם כבן 68, הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע מעשים מגונים בבתו החורגת, כיום כבת 16 שנים (להלן: המתלוננת ). לא הייתה מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה לביסוס העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום. לטענת העוררת, מדובר במעשים חמורים מאוד ובית המשפט התעלם מיחסי התלות הקיימים בין המתלוננת לבין המשיב; ממורכבות היחסים הקיימים בין המשיב, בין רעייתו ובין המתלוננת; לכך שניתנו שני תסקירי מעצר עם המלצות סותרות ולא ניתן הסבר לסתירות אלו; לשחרור המשיב למקום הקרוב לביתו; מהחשש למפגש שעלול להתקיים בין המתלוננת למשיב; לכך שהחלופה אינה מאיינת את מסוכנות המשיב.
מנגד, בא-כוח המשיב טוען כי העוררת חזרה בה מעמדתה בבית המשפט המחוזי לפיה לאחר קבלת עמדת המתלוננת בתסקיר משלים יש לשקול את שחרור המשיב; כי לא קיים קשר רציף בין המשיב לבין המתלוננת; כי המתלוננת מצויה דרך קבע בירושלים ואילו הוא יימצא בכפר ג'לג'וליה; כי בית המשפט בחן את החלופה שהוצעה לעומק ואת התאמת המפקחים. על אלו תיאר בא-כוח המשיב את נסיבותיו האישיות ואת מצבו המשפחתי-האישי הקשה של המשיב.
בית המשפט המחוזי צעד עקב לצד אגודל ולא הורה על שחרור המשיב לחלופת מעצר בית בחופזה. הוזמנו שני תסקירי מעצר בהם נבחנה מסוכנות המשיב; התאמת חלופת המעצר; התייחסות המתלוננת לשחרור המשיב; ריחוק המתלוננת מהמשיב; ועוד. בית המשפט שקל אפוא את כל השיקולים הרלוונטיים לעניין והגיע לאיזון נאות. על כן, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט. הערר נדחה.
ניתנה
היום, ו' באדר התשפ"א (18.2.2021).
ש ו פ ט