בש"פ 11532/04 מדינת ישראל נ. פלוני

1.בפניי בקשה להארכת מעצר שנייה של המשיב בתשעים ימים על-פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: חוק המעצרים ). המשיב עומד לדין בבית-המשפט המחוזי בחיפה. כתב-האישום שהוגש נגדו ביום 31.12.2003 כולל שישה אישומים בעבירות של הדחה בעדות, שיבוש מהלכי משפט, הטרדת עד, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד לרכב, התעללות בקטין או בחסר ישע ותקיפה הגורמת חבלה ממשית.

בעת הבקשה למעצרו עד תום ההליכים וכן במהלך הדיון בהליך העיקרי בבית-המשפט המחוזי, היה המשיב מיוצג על-ידי סנגור פרטי, עורך-דין בנדל. אותו סנגור אף ייצג את המשיב בעת שמעצרו הוארך בהסכמה לראשונה למשך תשעים ימים, כמפורט בהחלטתו של בית-משפט זה [כבוד השופט י' עדיאל] מיום 21.10.2004. תקופת ההארכה הראשונה אמורה להסתיים ביום 16.1.2005, אך בינתיים הודיע המשיב ביום 7.12.2004 כי אינו מעוניין עוד בהמשך ייצוגו על-ידי עורך-דין בנדל, וזה האחרון ביקש לשחררו מייצוג המשיב בתיק. בית-המשפט נעתר לבקשה והורה לסנגוריה הציבורית לייצג את המשיב. נוכח התפתחויות אלה בוטל דיון שנקבע לשמיעת הוכחות ביום 9.12.2004 ונקבעה ישיבת תזכורת ליום 19.1.2005.

2.בבקשה שבפניי עותרת המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 16.1.2005 או עד למתן פסק-דין בת"פ 3015/04, לפי המוקדם והיא מנמקת את הבקשה, בין היתר, במסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננים וילדיו בפרט; בכך שהעיכובים בתיק נבעו מהתנהלותה של ההגנה; וכן בכך שהעבירות המיוחסות למשיב נושאות חשש אינהרנטי לשיבוש הליכי המשפט, אם ישוחרר. כמו-כן, מציינת המבקשת כי נגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בל הפעלה של 16 חודשים בגין עבירות אלימות.

3.אתמול, 20.12.2004, הגישה הסנגוריה הציבורית הודעה ובה ציינה כי המשיב אינו מעוניין בייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית, כי תיקו של המשיב לא הועבר לידיה וכי אין חובת מינוי סנגור בתיק זה. הסנגוריה הציבורית הוסיפה וציינה בהודעתה, כי פנתה לבית-המשפט המחוזי בחיפה בבקשה מיום 15.12.2004 לביטול החלטתו למינוי סנגור ציבורי, ובקשה זו נקבעה לדיון בפני בית-המשפט המחוזי ליום 19.1.2005. לפיכך, כך הודיעה הסנגוריה הציבורית, אין בשלב זה ייצוג של המשיב מטעמה וסנגור ציבורי לא יתייצב לדיון שנקבע ליום 21.12.2004 בבקשת ההארכה השנייה.

4.בפתח הדיון שהתקיים בבקשת ההארכה היום, אכן לא התייצב סנגור ציבורי מטעם המשיב ומפי המשיב התברר כי הוא מעוניין למנות לעצמו סנגור פרטי אחר, אך לא היה סיפק בידו לדאוג לייצוג חלופי עד כה. שאלת ייצגו של המשיב בהליך העיקרי על-ידי הסנגוריה הציבורית תלויה ועומדת בפני בית-המשפט המחוזי ועל כן לא אדרש לה. אולם, נראה לי כי אין לקשור בין חובת הייצוג בהליך העיקרי ובין חובת הייצוג בבקשת ההארכה שבפניי. בקשה זו עומדת לעצמה ונוכח העובדה כי מדובר בבקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתקופה הקבועה בסעיף 61 לחוק המעצרים, אני סבורה כי יש לגזור גזירה שווה בינה ובין בקשה למעצר עד תום ההליכים, ככל שהדבר נוגע לחובת הייצוג. במילים אחרות, כשם שלעניין המעצר עד תום ההליכים קובע חוק המעצרים בסעיף 21(ב)(ג), חובת ייצוג, אלא אם כן הודיע הנאשם שברצונו שלא להיות מיוצג בידי סנגור, כך, מקל וחומר, גם לעניין הארכת מעצרו על פי סעיף 62 לחוק המעצרים.

5.נוכח האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א.הדיון בבקשה נדחה ליום 9.1.2005 בשעה 09:00.

ב.עד יום 4.1.2005 יודיע המשיב לבית-המשפט האם מינה סנגור פרטי לייצוגו, למצער לעניין בקשת ההארכה שבפניי.

ג.היה והמשיב יודיע כי הוא מיוצג על-ידי סנגור פרטי, כאמור, יתקיים הדיון בבקשה במועד שנקבע והסנגור שימונה ייצג את המשיב באותו הדיון. היה והמשיב יודיע כי טרם מינה סנגור לייצוגו עד יום 4.1.2005, או שלא יודיע דבר עד אותו מועד, תייצג הסנגוריה הציבורית את המשיב במועד שנקבע לדיון בבקשת ההארכה, כאמור.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו לסנגוריה הציבורית. כן תדאג הפרקליטות כי העתק מהחלטה זו יועבר ללא דיחוי לידי המשיב, אשר תוכן ההחלטה הוסבר לו בעת שההחלטה הוקראה באולם, אך עותק ממנה לא נמסר לצדדים באותו מעמד.