בש"פ 1156/00 עופר וייס נ. מדינת ישראל

השופטת מ' נאור :

1.שני המערערים עופר וייס ואבי רווח מערערים על חומרת עונשם בפרשת יבוא סמים בהן הורשעו על פי הודאתם לקראת סיום פרשת התביעה.

בשנת 1998 הוסכם בין אבי רווח ואלי נזרי כי ייבאו סם מסוג קוקאין מונצואלה. נזרי היה אמור לממן את יבוא הסם ורווח היה אמור למצוא בלדר ולשמש איש קשר בין נזרי לבלדר. רווח פנה לוייס בהנחה שישמש בלדר, וזה האחרון הסכים.

2.וייס היה אמור לקבל בתמורה לבלדרות סכום של 120,000 דולר. הוא יצא לונצואלה דרך פריז. בפריז הצהיר בכזב בשגרירות כי דרכונו אבד וקיבל במרמה דרכון חדש. כך עשה על פי הנחיית נזרי באמצעות רווח. מפריז נסע לונצואלה. הוא קיבל מעת לעת סכומי כסף. בסופו של דבר לא יצאה העסקה אל הפועל ווייס חזר ארצה. בענין פרט אישום זה הורשעו המערערים בעבירה של קשירת קשר לבצע פשע של יבוא סם מסוג קוקאין ווייס הורשע בעבירה של מסירת הודעה כוזבת לשם קבלת דרכון.

3.בפרט האישום השני הורשעו המערערים בכך שבמסגרת אותו קשר, היה וייס אמור לקבל בתמורה ליבוא סם לישראל סכום של 150,000 דולר. רווח שימש איש הקשר עם נזרי. גם בענין זה יצא וייס לונצואלה דרך פריז תוך שימוש בדרכון שקיבל במרמה. הוא הביא ארצה בנובמבר 1998 קוקאין במשקל 24.17 ק"ג נטו, שהיה חבוי בקופסאות שימורים. הוא נתפס ונעצר בשדה התעופה ובעקבותיו נעצר גם רווח. לענין זה הורשעו שני המערערים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וכן בעבירה של יבוא סם מסוכן.

4.נזרי שעמד לדין בפני מותב אחד שוחרר ממעצרו ונמלט.

5.בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ס' רוטלוי) גזר על עופר וייס בגין עבירת הסמים, עונש מאסר של ארבע עשרה שנים לריצוי בפועל וכן שנתיים מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים מתום תקופת מאסרו לגבי כל עבירה של פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים. בגין העבירה של הודעה כוזבת לשם קבלת דרכון, גזר עליו בית המשפט 12 חודשי מאסר נוספים, מהם ששה חודשים לריצוי בפועל בחופף למאסר בגין עבירות הסמים, והיתרה על-תנאי למשך 3 שנים מתום תקופת מאסרו לגבי כל עבירה על חוק הדרכונים. על אבי רווח הטיל בית המשפט עונש מאסר של 15 שנים לריצוי בפועל, ושנתיים מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים מתום תקופת מאסרו לגבי כל עבירה של פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.

6.עונשי המאסר בפועל הולמים, כעיקרון, את חומרת העבירה. מדובר בפרשה מסועפת. כמות הסם שיובאה בפועל היא עצומה. הכספים המעורבים - אדירים הם. המאבק ביבוא הסמים מחייב מלחמת חרמה בכל מי ששותף להבאתם ארצה. יש הכרח בענישה מרתיעה וכואבת במסגרת מלחמה זו. נסיבותיהם האישיות של המערערים עליהן עמדה בפירוט הערכאה הראשונה מחווירות מול הסכנה שביבוא סמים בכמות כה גדולה. בית המשפט לא החמיר עם המערערים בשל כך שניהלו הוכחות. זוהי זכותם. עם זאת, הם לא נהנו מהקלה מסויימת שנהנים ממנה מי שמודים בתחילת משפטם. הודאתם באה בשלב מאוחר לקראת סיום פרשת התביעה.

7.בשני עניינים מצאנו בכל זאת מקום ללכת לקראת המערערים. בעניינו של עופר וייס החלטנו, בהסכמת המדינה, להקל במידת-מה בעונשו. החלטתנו להפחית שנתיים מעונש המאסר לריצוי בפועל שהוטל עליו בערכאה הראשונה כך שעונשו יעמוד על 12 שנות מאסר לריצוי בפועל; כך מורים אנו בשים לב להמלצת שירות המבחן שהתרשם כי עופר וייס עבר תהליך גמילה משמעותי, הפך בוגר והוא לוקח אחריות על חייו ומנסה לשקמם. הוא גם עובר תהליך טיפול משמעותי. המלצה דומה איננה קיימת לגבי אבי רווח המתקשה לקחת אחריות ממשית על התנהגותו, אינו עובר תהליך טיפולי, ואין לו תובנה מספקת למעשיו.

8.בנוסף על כך החלטנו לבטל את עונשי המאסר על-תנאי לגבי שני המערערים. תקופות המאסר על-תנאי שנקבעו הן ארוכות, ולא ראינו טעם במאסרים על-תנאי לאחר תקופות מאסר בפועל כה ארוכות.

9.בכפוף לאמור - הערעורים נדחים.