פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1158/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה: ח' באדר א'
התשס"ח (14.2.08)
בשם המבקשת: עו"ד בת עמי
ברוט
בשם המשיב: עו"ד סימי
פלג; עו"ד שרית גולן
החלטה
בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי בחודש אפריל 2007 פגש המשיב אשה אותה הכיר שטחית (להלן: המתלוננת), והזמינה לעלות לדירתו. משעשתה זאת, הלם המשיב בראשה מספר פעמים באמצעות חפץ חד, ואחר כך אנס אותה וביצע בה מעשה סדום. בשלב כלשהו נמלטה המתלוננת למרפסת הדירה הנמצאת בקומה השלישית, וקפצה לחצר. כתוצאה מכך נגרמה לה פגיעה רב-מערכתית, שכללה שברים בעמוד השדרה.
כתב האישום הוגש לבית המשפט בחודש מאי 2007, ועד כה קוימו מספר ישיבות במהלכן סיימה התביעה להביא את ראיותיה. הדיון עתיד להמשך בשני מועדים בחודשים אפריל ויוני 2008, ובמהלכם תישמע פרשת ההגנה.
בבקשה הנוכחית עותרת המדינה להורות על הארכת מעצרו של המשיב מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. לעניין זה היא שבה ומדגישה את מסוכנותו של המשיב כפי שעולה מכתב האישום, וכן היא מפנה להרשעותיו הקודמות, רובן על פי פקודת הסמים המסוכנים.
המשיב מתנגד לבקשת המדינה ועותר להורות על שחרורו בערובה.
סעיף 61 לחוק המעצרים מבטא את שאיפתו של המחוקק לסיים את משפטו של נאשם הנתון במעצר, במועד מוקדם ככל שניתן. למרבה הצער, לעתים קרובות, קרובות מדי, אין בית המשפט מצליח ליישם הוראה זו, לעתים משום העומס הרובץ על כתפיו, במיוחד בפשעים חמורים, ולעתים גורמים לכך הצדדים. כך או כך, התוצאה של שיהוי ממושך בהליכים היא שזכות יסוד של נאשם – הזכות לחופש – נמצאת נפגעת, ועל כן נקבע לא אחת, ששיהוי כזה עלול להגיע בסופו של דבר לנקודה בה יהיה צורך להעדיף את זכות הנאשם להלך חופשי על פני הסכנה הגלומה בשחרורו.
אינני סבור כי עניינו של המשיב הגיע לאותו שלב המחייב את שחרורו. בעובדות המפלילות המיוחסות לו גלומה סכנה מופלגת לציבור בכלל, ולמתלוננת בפרט. מאידך, מטרידה אותי העובדה שעל פי לוח הזמנים אותו קבע בית המשפט המחוזי (שני מועדי דיון במהלך ארבעת החודשים הקרובים), נראה כי הבקשה הנוכחית להארכת המעצר, לא תהיה האחרונה מסוגה, ועם כך לא אוכל להשלים. לפיכך, ובצד החלטתי להאריך את מעצרו של המשיב, מתבקש בית המשפט קמא לבחון בהקדם אפשרות לקבוע מועדי דיון נוספים לתיק זה, במטרה להביא לסיומו במהלך תקופת המעצר עליה אורה.
אני נעתר אפוא לבקשת המדינה ומורה על מעצרו של המשיב ב-90 יום שתחילת מניינם ביום 15.2.08 או עד למתן פסק-הדין בת.פ.ח. 2525/07 של בית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, ח' באדר א' התשס"ח
(14.02.08).
ש ו פ ט