בש"פ 11600/05 פלוני נ. מדינת ישראל

בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט נ' סולברג ) מיום 14.12.05.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות מין במשפחה. במסגרת הדיון בבקשתה של המדינה לעוצרו עד תום ההליכים הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. לשם בחינת אפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר הורה בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 12.12.05 על הכנת תסקיר מעצר בעניינו. בהתחשב בנכותו של העורר, התבקש שירות המבחן להגיש את התסקיר בהקדם, ולא יאוחר מיום 18.12.05. בהחלטתו זו קבע בית המשפט המחוזי כי המשיב יהיה נתון במעצר עד למתן החלטה אחרת.

בהחלטה מיום 14.12.05 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשתו של שירות המבחן ודחה את המועד להגשת תסקיר המעצר עד ליום 25.12.05. מכאן הערר שבפניי בו טוען בא כוח העורר כי בהחלטתו זו האריך, למעשה, בית המשפט המחוזי את מעצרו של העורר מבלי לקיים דיון בנוכחות הצדדים ולפיכך ללא סמכות.

דין הערר להידחות. בהחלטתו מיום 12.12.05, אשר ניתנה בעקבות דיון בבקשת המשיבה למעצר עד תום ההליכים, הורה בית המשפט כי העורר יישאר במעצר עד למתן החלטה אחרת. מתן ההחלטה האחרת היה תלוי בקבלת תסקיר מעצר, שנראה בעיני השופט חיוני לבחינת שחרור העורר לחלופת מעצר. בנסיבות אלה, אין לומר כי מעצרו של העורר הוארך בהחלטה מיום 14.12.05, אף כי הדיון בעניינו נדחה לבקשת שירות המבחן.

אשר על כן, הערר נדחה.