בש"פ 1168/03 עאדל גדבאן נ. מדינת ישראל

1.העורר ואחיו עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה בגין עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. על פי גירסתה של המשיבה, כאמור בכתב האישום, תקפו יחדיו שני האחים את דודם על רקע סכסוך כלשהו. כל השלושה גרים באבו סנאן. כתוצאה מן התקיפה נגרמו חבלות שונות לדוד, כולל שבר בלסתו. בית המשפט המחוזי מצא, כי קיימות ראיות לכאורה נגד שני האחים, אך אין הצדקה למעצרם עד תום ההליכים. בית המשפט עשה שימוש בחלופה למעצר: לגבי האחד נקבע, כי הוא ישהה בעיר סכנין במעצר בית מלא ואילו לגבי העורר נקבע, כי יימצא במעצר בית מלא בביתה של אחותו ביישוב טמרה.

העורר עתר לפני בית המשפט המחוזי לעיון חוזר. הבקשה הוגשה כחודש ימים לאחר מתן ההחלטה בעניין החלופה למעצר. בבקשה המקורית לעיון חוזר התבקש בית המשפט לאפשר לעורר לצאת לעבודה בשעות היום. הבקשה תוקנה באופן שנתבקש שינוי של תנאי השחרור, כך שהעורר יוכל לשהות בבית הוריו על מנת שיוכל לסעוד את אימו החולה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיון חוזר, ומכאן הערר שבפניי.

2.אכן, חלפה תקופה קצרה של כחודש ימים בלבד מעת מתן ההחלטה הראשונה ועד שהוגשה הבקשה לעיון חוזר. אילו היה מדובר בטעם המקורי שבבקשה, היינו, לאפשר לעורר לצאת לעבודה בשעות היום, לא היה מקום להיעתר לבקשה. ברם, מאחר שמתברר, כי אין בן משפחה אחר שיכול לסעוד את האם החולה, נראה לי כי ראוי היה להיעתר לבקשה לעיון חוזר ובלבד שיובטח שיהיה אדם בגיר אחר, בנוסף לאם, שישהה עם העורר בבית המשפחה ויוכל לפקח על העורר באותן שעות בהן אבי המשפחה נמצא מחוץ לבית.

3.לפיכך, הערר מתקבל במובן זה שהעניין יחזור לבית המשפט המחוזי על מנת שתוצג לפניו הצעה מתאימה שתאפשר שינוי בתנאי השחרור, כאמור.