בש"פ 11697/04 מדינת ישראל נ. סמיר אחרינו

בפניי בקשה מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 24.12.04, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 3006/04 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

1.המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה, ומיוחסות לו עבירות של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, שוד בנסיבות מחמירות, סיוע לכניסה והתפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע (שתי עבירות), החזקת שטר כסף מזויף והחזקת כלים לצריכת סם מסוכן. כתב האישום נגד המשיב, הכולל שלושה אישומים, מייחס לו מעורבות בשני מעשי שוד אלימים ואכזריים שבוצעו במהלך החודשים נובמבר ודצמבר 2003. באחד מן המקרים, כך נטען, השתתף המשיב בתכנון השוד, והוא זה שהסיע את המעורבים האחרים, שלושה במספר, למקום ביצוע השוד ולאחר מכן אסף אותם משם. במקרה השני הצביע המשיב בפני שלושה שותפיו — אשר שניים מהם השתתפו גם במעשה השוד הראשון — על הבית שאליו יפרצו, צייד אותם במסכות צמר, כלי פריצה וסכינים, ולאחר השוד קיבל לידיו את השלל וחילקו ביניהם. אישום שלישי נגד המשיב יסודו בכך שבביתו נתפסו חמישה כלים לעישון סמים ושבעה שטרות כסף מזויפים.

2.בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביום 4.1.2004, עתרה המבקשת למעצר המשיב עד תום ההליכים בעניינו. ביום 5.2.04 נדחתה הבקשה, ובית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא י' יעקבי-שוילי) קבע כי יש לאפשר את שחרור המשיב לחלופת מעצר. בהחלטתו ציין בית המשפט את חלקו המצומצם יחסית של המשיב בעבירות נשוא כתב האישום, ואת העובדה כי באותה עת היה הוא נתון בתנאי "מעצר בית" שלא הופרו, בשל הליך המעצר לצורכי חקירה. לפיכך, הורה בית המשפט כי תנאי השחרור שנקבעו למשיב במסגרת אותו הליך יעמדו בעינם, דהיינו "מעצר בית" מלא בבית אחיו ובפיקוח האח, והפקדת ערבות בנקאית על סך 15,000 ₪. להשלמת התמונה יצוין כי שלושה מן המעורבים האחרים בפרשה הואשמו בנפרד ונעצרו עד תום ההליכים נגדם, ואילו מעורב נוסף, יאסר חג' עלי (להלן: חג' עלי ) טרם נתפס.

3.המשיב הפר את תנאי שחרורו בכך שהגיע לדיונים בבית המשפט שלא בליווי אחיו, ולפיכך הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה לשחררו לחלופת מעצר. תחילה הורה בית המשפט המחוזי, ביום 10.2.2004, על מעצר המשיב עד למתן החלטה אחרת, אולם ביום 22.2.04 החליט לשוב ולשחררו בתנאי "מעצר בית" מלא בבית האח, בפיקוח אביו, אחיו וגיסתו כנגד הפקדת ערבות בנקאית בסך 20,000 ₪ וערבות אישית של המפקחים בסך 50,000 ₪ כל אחד. כמו כן, הורה בית המשפט על חילוט שני שלישים מסכום הערבות הבנקאית שהופקדה קודם לכן, נוכח הפרת תנאי השחרור מצדו של המשיב.

4.ביום 6.4.04 נעצר המשיב לאחר ששב והפר את תנאי שחרורו בשלוש הזדמנויות שונות, והמבקשת הגישה בקשה שנייה לעיון חוזר בהחלטת השחרור. ביום 15.4.2004 נתקבלה הבקשה, ובית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המשיב. עררו של המשיב לבית משפט זה נדחה ובית המשפט קבע כי "הדרך היחידה שעמדה בפני בית המשפט המחוזי הייתה להורות על מעצרו של המשיב, משהוכח, פעם אחר פעם, כי אין הוא ראוי לאמון כי יקיים את תנאי השחרור, ו[כי] שיקף בהתנהגותו זלזול וחוסר הבנה לחובה החלה עליו לקיים את חלופת המעצר כלשונה וכרוחה" (החלטת כבוד השופטת א' פרוקצ'יה מיום 4.5.2004). בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב נדחתה אף היא על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' שטמר) ביום 18.11.2004.

5.עתה, לקראת חלוף תשעה חודשים מאז הושם המשיב במעצר, עותרת המבקשת להאריך את מעצרו בתשעים ימים. המבקשת מציינת כי עד כה התקיימו במשפטו של המשיב ארבע עשרה ישיבות, ובסך הכל נשמעו חמישה עשר עדי תביעה. ישיבת הוכחות נוספת קבועה ליום 17.1.2005, ובה אמורה פרשת התביעה להסתיים בשמיעת עדויותיהם של שניים משותפיו של המשיב. המבקשת טוענת כי נוכח מסוכנותו הרבה של המשיב, כפי שהיא עולה מן המעשים המיוחסים לו, נוכח הפרותיו את תנאי שחרורו וכן נוכח השלב המתקדם בו מצוי המשפט, אין מנוס מהארכת מעצרו.

המשיב, מצדו, מתנגד לבקשה. לטעמו התארכות המשפט נגרמה בעטיה של המבקשת, אשר פעם אחר פעם לא העבירה לידיו במועד את מלוא חומר החקירה ואף אחראית להיעלמו של חלק ממנו. המשיב מוסיף וטוען כי חג' עלי הוא הגורם העיקרי העומד מאחורי מעשי השוד וכי בכוונתו להזמינו כעד הגנה מאחר שהמדינה לא איתרה אותו ולא העמידה אותו לדין. לפיכך, כך מוסיף המשיב וטוען, צפוי המשפט להתארך עוד זמן רב ואין מקום להותירו במעצר. עוד טוען המשיב כי הוא עצמו מסר פרטים האמורים לסייע בידי המבקשת באיתורו של חג' עלי והמחדל בעניין זה הוא מחדלה של המבקשת. לבסוף טוען המשיב כי אמנם בעבר הפר את האמון שניתן בו, אולם למד את לקחו בעקבות מעצרו וחילוט הכספים שהופקדו.

6.סעיף 61 לחוק המעצרים קובע כלל לפיו נאשם שהיה עצור במשך תשעה חודשים ומשפטו טרם הסתיים בהכרעת דין, ישוחרר ממעצרו. עם זאת מקנה סעיף 62 לחוק המעצרים סמכות לשופט של בית המשפט העליון להאריך את המעצר מעבר לאותה תקופה, במקרים ראויים וחריגים המצדיקים זאת. ההחלטה האם להאריך את מעצרו של הנאשם מעבר לתשעה חודשים חייבת לאזן בין שיקולים שונים: מחד גיסא, הצורך להגן על שלום הציבור וביטחונו מפני מי שקיים חשש כי הוא עלול לפגוע בו, וכן הצורך להבטיח את ניהולם התקין של ההליכים; מאידך גיסא, הקושי שבשלילה נמשכת של חירות נאשם אשר נהנה מחזקת החפות כל עוד לא הורשע בדינו.

7.לאחר שבחנתי את החומר המצוי בתיק בית המשפט, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי המקרה שבכאן הוא אחד מאותם מקרים בהם ראוי להאריך את המעצר. המעשים החמורים המיוחסים למשיב מקימים חשש ממשי לשלום הציבור ולבטחונו אם ישוחרר. יתר על כן - ובנסיבות המקרה זהו שיקול מרכזי - המשיב הוכיח כי הוא אינו ראוי לאמון בית המשפט ככל שהדבר נוגע לכיבוד תנאי השחרור שהוטלו עליו, נוכח ההפרות החוזרות והנשנות של תנאים אלה על ידו. הפרות אלה לא זו בלבד שהן מלמדות כי לא ניתן להפיג את מסוכנותו של המשיב בחלופת מעצר, משום שהוא אינו ממלא אחר תנאי החלופה, הן מצביעות על כך שהוא אינו ירא את גורמי אכיפת החוק והדבר מעצים את מסוכנותו. בהקשר זה יודגש כי אף לאחר שנעצר המשיב למשך זמן מה בגין הפרת תנאי שחרורו ושוחרר בשנית, ואף לאחר שחולט סכום נכבד מן הערבות שהופקדה, חזר המשיב והפר את תנאי שחרורו שלוש פעמים נוספות. בנסיבות אלה, לא ניתן לייחס משקל רב לטענתו כי למד את לקחו. אשר לטענת המשיב בדבר התארכות המשפט עד כה, אכן התנהלותה של התביעה בעניין חומר החקירה זכתה לביקורת מצד בית המשפט הדן בהליך ובגין כך בוטלו מספר ישיבות, אולם בסופו של דבר נראה כי המשפט מתנהל בקצב משביע רצון, ופרשת התביעה עומדת בפני סיום. החשש שהביע המשיב מפני התארכות עתידית של משפטו בשל העדרו של חג' עלי הינו חשש מוקדם: ראשית, ייתכן שבינתיים יאותר עד זה, וכך יפוג החשש עליו הצביע המשיב. שנית, חזקה על המשיב שאם חג' עלי לא יאותר עד למועד העדות, יפנה הוא אל בית המשפט הדן בהליך, ובית המשפט יחליט כל החלטה שימצא לנכון בנסיבות כאלה לעניין הזמנתו כעד הגנה. מכל מקום, חשש עתידי זה אינו מצדיק שלא להאריך את המעצר כבר עתה.

7.סוף דבר, הבקשה מתקבלת, ואני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 24.12.04, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 3006/04 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.