בש"פ 1171/03 פיכרי הווארי נ. מדינת ישראל

1.בעיר נצרת קיים זה זמן סכסוך דמים בין מספר משפחות. אחת המשפחות הינה זו של העורר. במהלך הסכסוך האמור נרצחו מספר אנשים, אחד מהם היה אחיו של העורר. על העורר הוגש כתב אישום בו נטען, כי הוא ביצע עבירות של החזקת נשק ונשיאת נשק, קשירת קשר לביצוע פשע ואי מניעת פשע. משהוגש כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א' אברהם) נעתר לבקשה. מכאן ערר זה שבפניי.

2.בכתב האישום טענה המשיבה, כי באחד מן הימים של חודש יולי 2002 התכנסו בני משפחתו של העורר, לרבות העורר, ותכננו לרצוח שניים מבני המשפחה היריבה. לפי הנטען בכתב האישום אכן בוצע רצח של בן המשפחה היריבה זמן קצר לאחר ההתכנסות הנזכרת. אין טענה כי העורר נטל חלק במעשה הרצח. בעת שבוצע הרצח, כך על פי הנטען, נשאר העורר בבית המשפחה יחד עם אדם נוסף, כאשר כל אחד מן השניים היה מצויד באקדח. העורר ובני משפחתו נמלטו מן העיר נצרת לישוב סמוך לאחר הרצח. שם הם שהו עד למעצרם על ידי המשטרה בראשית חודש אוגוסט 2002. בכתב האישום אף נטען, כי במהלך תקופה זו, עת נמצאו בני המשפחה מחוץ לנצרת, החזיק העורר יחד עם אחרים באקדח מסוים אותו הוביל עימו במכונית בו הוא נסע יחד עם אחרים ביום מעצרם על ידי המשטרה. בפרשה הוגשו כתבי אישום נוספים נגד אחרים מבני משפחתו של העורר.

3.בית המשפט המחוזי מצא, לגבי האחרים שהואשמו, בנפרד, בעבירות של רצח ועבירות דומות לעבירות בהן הואשם העורר, כי קיימות ראיות לכאורה לגביהן (למעט עניינים מסויימים) והוחלט לעצור את האחרים עד לסיום משפטיהם. לעומת זאת, בעניינו של העורר נקבע, כי לא קיימות ראיות לכאורה לעניין העבירות של קשירת קשר לפשע ואי מניעת פשע, והכל בנוגע לרצח של בן המשפחה היריבה. שונה הייתה עמדתו של בית משפט קמא באשר לעבירות של החזקת נשק ונשיאתו. לגבי אלה נמצא, כי קיימות ראיות לכאורה וזאת בהתבסס על אלה: ראשית, הודעה שמסרה עדת התביעה עביר סוטי, שהינה בת משפחה של העורר. היא סיפרה שבשלב מסוים, לפני הרצח של בן המשפחה היריבה, היא ראתה בחצר ביתה שהעורר החזיק אקדח קטן בצבע אפור. שנית, ראיות מהן נלמד שנמצא אקדח במכונית בה נסע העורר בעת שנעצר על ידי אנשי המשטרה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי קיימת עילת מעצר בשל מסוכנות, לאור העובדה שהעורר החזיק בכלי נשק וכל זאת על רקע הסכסוך בין המשפחות. עוד נקבע, כי קיים חשש להמלטות מן הדין, לאור העובדה שבעקבות הרצח נמלט העורר עד שהמשטרה עצרה אותו לאחר כחודש ימים.

4.יש ממש בטענות של העורר כנגד הקביעה שהעורר נמצא במכונית בה נתפס אקדח בעת המעצר על ידי השוטרים. עיון בחומר החקירה מלמד, כי בעת שאנשי המשטרה עצרו את המכונית בה נתפס אקדח, לא נמצא בה העורר, אלא אחרים מבני משפחתו. המשיבה איננה חולקת על כך שנפלה שגגה בקביעה האמורה של בית המשפט המחוזי. חרף זאת נטען, תוך הצבעה על הודעות אחרות, כי העורר נמצא במכונית זמן קצר לפני שאנשי המשטרה עצרו את המכונית והנוסעים בה, וכי בשלב הקודם נמצא בה אותו אקדח שנתפס מאוחר יותר. נראה לי, שאין די בכך על מנת לומר שקיימות ראיות לכאורה בעוצמה מספקת כדי לקשור את העורר לאקדח שנמצא במכונית. נוסיף, כי אף אנשים אחרים נמצאו במכונית בשלבים קודמים, בעת שנמצא בה אקדח, אך אין מיוחסת להם עבירה של החזקת נשק. מכאן, שבידי המשיבה הודעה אחת הקושרת את העורר לנשיאת נשק, היא אימרתה של עביר סוטי. די בכך על מנת שנאמר, כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר. יצויין, כי לא מצאתי יסוד לטענותיה של המשיבה שמכוונות היו לתקוף את קביעותיו של בית המשפט המחוזי, כי לא קיימות ראיות לכאורה נגד העורר לעניין העבירות של קשירת קשר לפשע ואי מניעת פשע.

5.על רקע מסקנתנו בנושא של ראיות לכאורה, שלא קיבלה במלואה את עמדתה של הערכאה דלמטה, יש לבחון את השאלה האם ראוי היה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. לעניין זה עלינו לזכור, כי העורר לא נטל חלק ברצח ואף נמצא שלא קיימות ראיות לכאורה בעניינו בעבירות הקשורות ברצח - קשירת קשר ואי מניעת פשע. אומנם, הסכסוך בין המשפחות שהוביל למספר מעשי רצח, מעלה חשש להמשך של מעשי נקם משני הצדדים. ברם, אין די בחשש הכללי על מנת שנאמר שקיימת סכנה להתנהגות פלילית חמורה מצידו של העורר דווקא. גם עזיבתה של העיר נצרת בעקבות הרצח אינה מצביעה באופן ברור על נסיון להמלט מן הדין. ניתן להסביר עובדה זו לאור החשש של העורר ובני משפחה נוספים מפני מעשי נקם של בני המשפחה היריבה. נקודה נוספת שרואה אני לנכון לציינה היא, כי רשימת עדי התביעה כוללת למעלה מ-80 שמות, משמע ניתן להניח שמשפטו של העורר ימשך עת ארוכה.

6.דעתי היא, שבנסיבות המקרה הנוכחי ועל רקע העובדה שהראיות הקושרות את העורר לנשיאת נשק מצומצמות הן מכפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי, ולאור דבריי האחרונים בנושא המסוכנות והחשש להמלטות מן הדין, כי ראוי לעשות שימוש בחלופה למעצר תוך השתת תנאים מחמירים, ביניהם הימצאות מחוץ לעיר נצרת וסביבותיה. התנאים המדויקים יקבעו על ידי בית המשפט המחוזי שיקיים דיון בעניין בהקדם האפשרי.

7.לפיכך, הערר על החלטת המעצר מתקבל במובן זה שהעניין יוחזר לבית המשפט המחוזי בנצרת לשם קביעתה של חלופת המעצר ויתר תנאי השחרור. עד להחלטה כאמור יישאר העורר במעצר.