בש"פ 11712/05 מדינת ישראל נ. ג'אבר אבו עסא

1.זוהי בקשה נוספת להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, בהתאם להוראת סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

המשיב הואשם בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של חטיפה לשם רצח, קשירת קשר לפשע, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים ונשיאת נשק שלא כדין. לפי כתב האישום, ביום 10.5.2003 הגיע המשיב לביתה של אחייניתו, ילידת שנת 1989, כשבאמתחתו מצוי אקדח. המשיב הכה את הנערה באמצעות האקדח ובאמצעות מקל, ואיים עליה שיהרוג אותה. ביום 28.5.2004, כך נטען, קשר המשיב קשר עם אדם אחר לחטוף את אחייניתו כדי לרצחה. השניים ארבו לנערה מחוץ לקניון הנגב בבאר שבע, חטפו אותה באיומים, ומאז אותו היום נעלמו עקבותיה.

בסמוך להגשת כתב האישום, ביום 7.2.2005 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ביום 20.9.2005 הורה בית משפט זה (כבוד השופט א' גרוניס) על הארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, בתשעים ימים נוספים. מאז הוארך מעצרו של המשיב בוטלה ישיבה אחת בשל אי-התייצבות עדי התביעה, ואחרת קוצרה בשל העדר מתורגמן. בסך הכל התקיימו שלוש ישיבות ונשמעה עדותם של שבעה עדים. יחד עם זאת, נקבעו שלושה מועדים לסיום פרשת התביעה (21.12.2005, 7.2.2006) ושני מועדים לסיום פרשת ההגנה (21.2.2006, 8.3.2006).

לטענת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב מלמדים כי מדובר באדם מסוכן ואלים, המסכן את שלום הציבור. המבקשת סבורה כי לאור העונש הצפוי למשיב, אם יורשע, ישנו חשש שהוא יימלט מהדין.

באת-כוח המשיב הסבירה, כי אין חשש לשיבוש הליכי המשפט, כי מרבית העדים שאינם אנשי חוק כבר העידו, וכי קיימת חלופת מעצר טובה עם ערבויות נאותות.

2.העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות מאין כמותן, והחשש שמא יימלט מן הדין לאור העונש הצפוי לו, ושמא ישבש את הליכי המשפט לא פג גם בשלב זה. כפי שנקבע כבר בהחלטה קודמת של בית-משפט זה (כבוד השופט ס' ג'ובראן), אין עילה לשחרר את המשיב בשלב זה. קיימות ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לעבירות החמורות המיוחסות לו, ודי בהן כדי לשמש בסיס למעצר. מסוכנותו של המשיב בעינה עומדת.

התוצאה היא שדין הבקשה להתקבל.

אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 1.1.2006, או עד למתן פסק-דין בת"פ 8001/05 המתנהל בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכול לפי המוקדם.