פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בירושלים
ב"שפ 97 / 1172
בפני:
כבוד השופט
י' טירקל
המבקש:
אבוטבול
אברהם
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על מעצר עד תום ההליכים
ה
ח ל ט ה
1.
על העורר ועל שני נאשמים נוספים (להלן - "הנאשמים הנוספים") הוגש בבית בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום בשל עבירות של שוד וקשר לפשע. לפי הנטען בכתב האישום באו השלושה ביום 17.1.97
סמוך לשעה 03.50, ברכבו של אחד מהם, לתחנת דלק. המשיב ונאשם נוסף ירדו מן הרכב, נכנסו לחדר שבו היה עובד של התחנה, העורר החזיק בו ונאשם נוסף היכה אותו במוט ברזל. תוך כדי כך גם דקר העורר את העובד בראשו בעט שהחזיק בידו. כשנמלט מן המקום רדפו השניים אחריו והפילו אותו. כמו כן נטלו ממנו את כספו.
בית המשפט המחוזי ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים. את הנאשמים הנוספים ציוה לשחרר בערובה ובתנאים מגבילים שקבע.
2.
טענתו העיקרית של בא כוח העורר היא שלא היה מקום להפלות בין העורר, שנעצר, לבין הנאשמים הנוספים, ששוחררו. לדעתי היה לבית המשפט המחוזי על מה לסמוך את השוני.
כפי שמתברר, אחד משני הנאשמים הנוספים - זה שהשתתף עם העורר בשוד ובתקיפה של עובד התחנה - הוא יליד 21.11.80; דהיינו, בשעת המעשה היה בן 16 וחודשיים. הנאשם הנוסף - זה שנשאר ברכב - הוא יליד 14.5.78; דהיינו, בשעת מעשה היה בן 18 ושמונה חודשים. העורר הוא יליד 17.2.77; דהיינו, בשעת המעשה היה כבן 19.
כשלוש שנים לפני העבירה הנדונה הורשע העורר בעבירה של שוד וסחיטה באיומים ובית משפט לנוער גזר עליו קנס וכן 5 חודשי מאסר מותנה לתקופה של שלוש שנים, שתמה זמן קצר לפני ביצוע העבירה הנדונה.
הבדלי גילים אלה בין העורר לבין הנאשם הנוסף, שהשתתף עמו במעשים, העובדה שהנאשם הנוסף האחר נשאר ברכב, ובעיקר העובדה שלעורר הרשעה קודמת בעבירה מסוג זה, בעוד שלנאשמים הנוספים אין הרשעות קודמות, כל אלה מצדיקים יחס שונה. בדין החליט, אפוא, בית המשפט המחוזי מה שהחליט.
3.
הערר נדחה.
ניתנה
היום, כ"ג באדר א' תשנ"ז (2.3.97).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT
/מפ