בש"פ 11734/05 מדינת ישראל נ. יאן נורמטוב

1.זוהי בקשה נוספת (חמישית במספר) להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, בהתאם להוראת סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

המשיב הואשם בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות רבות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות בנסיבות מחמירות, הבאת אדם לזנות בנסיבות מחמירות, וכן עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות. העובדות המזעזעות הנטענות בכתב האישום הובאו בתמצית בהחלטותיו של בית משפט זה מיום 21.2.2005 ומיום 9.5.2005 (כבוד השופט רובינשטיין) ואינני רואה צורך לחזור עליהן. עם הגשת כתב האישום נעצר המשיב עד תום ההליכים, ובחלוף תשעה חודשים ממעצרו, החליט בית משפט זה להאריך את המעצר לתקופות שונות, המצטברות לסך של 330 ימים.

לטענת המבקשת, טיבן והיקפן של העבירות המיוחסות למשיב, המלמדים על מידת מעורבותו בפרשה, מצביעים על מסוכנותו הגבוהה לבטחון הציבור. יתר על כן, טוענת המבקשת, לנוכח העונש הכבד שיושת על המשיב אם יורשע וקשריו בחו"ל, ישנו חשש כי יימלט מדין אם ישוחרר לחלופת מעצר. המבקשת מציינת כי העיכוב שאירע לאחרונה במשפט נבע מנסיונות של נאשמים אחרים בפרשה להביא עדי הגנה מהארץ ומחו"ל. לטענתה, היא-עצמה ובית המשפט עשו מאמצים ניכרים על מנת לקדם את המשפט.

המשיב טוען, כי אין להיעתר לבקשה בשל התמשכות המשפט, בשל כשלים בניהול התביעה והארכת פרשת התביעה מעבר לכל פרופורציה, ובהתחשב בעובדה כי אין למשיב עבר פלילי, הוא שירת בצה"ל כלוחם, ועניינו יכול היה להסתיים זה מכבר אילו הופרד משפטו.

2.אין מחלוקת כי בית-המשפט המחוזי עשה ככל יכולתו לשמוע את התיק בזריזות הראויה, מתוך הקפדה על זכויות הנאשמים. אין גם מחלוקת כי מקצת מהעיכובים נבעו מבקשות של ההגנה, ואין גם מחלוקת כי לפחות בתחילת הדברים לא נפל פגם בהחלטה של בית-המשפט לאחד את הדיון בעניינם של הנאשמים כולם.

מדובר בפרשה מורכבת שהעדים לה רבים. הדיון המשפטי עומד לפני סיום, כך נראה, והחשש מפני הימלטות מהדין לא פג. התוצאה היא שיש להיעתר לבקשת המדינה.

אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים החל מיום 2.1.06, או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 959/04, 965/04 בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכול לפי המוקדם.