פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1180/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
אושרי כלפון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים, מיום 15.1.08, בב"ש 10239/07, שניתנה על ידי כבוד השופט משה סובל
תאריך הישיבה: ט"ו באדר א'
התשס"ח (21.2.08)
בשם העורר: עו"ד ניר
ליסטר
בשם המשיבה: עו"ד יאיר
חמודות
החלטה
בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען, כי בתקופה הרלבנטית עסק העורר במתן הלוואות בריבית "בשוק האפור". שבעה מן האישומים שיוחסו לו עניינם אחד – כאשר התקשו לווים להשיב הלוואות שנטלו, פנה אליהם העורר בלשון מאיימת ובוטה שאם לא יפרעו את חובם, יבולע להם. בכל האישומים האלה מיוחסת לעורר עבירה זהה – סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. באישום נוסף (השמיני) נטען כי בחודש יוני 2007 קיבל העורר מידי אחר אקדח וכדורים, ובאותו מעמד הביע תרעומת על כך שלאקדח אין משתיק קול. באישום זה מיוחסת לעורר עבירה של סחר בנשק או עשיית עסקה אחרת בנשק, לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין.
עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה למעצר העורר עד תום ההליכים. בית המשפט נעתר לבקשה, וכנגד החלטה זו מופנה הערר שבפני.
האמירות המיוחסות לעורר בשבעת האישומים הראשונים, תועדו על ידי המשטרה בהאזנת סתר, ונדמה כי די בכך כדי לקבוע שהמשיבה הרימה את הנטל המוטל עליה מכוח סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. עם זאת, נטען כי העורר לא מימש את איומיו חרף הזמן שעמד לרשותו, ובכך יש כדי להפריך את הטענה בדבר מסוכנותו.
חרף חומרתן של עבירות הסחיטה, היה מוכן בית משפט קמא לשקול עשיית שימוש בחלופת-מעצר, אולם הוא סבר שבאישום השמיני גלומה חומרה יתרה שאינה מאפשרת זאת. כאמור, בחודש יוני 2007 קיבל העורר אקדח והחזיק בו שלא כדין, וביחס לאישום זה נקבע כי הראיות לכאורה הן "ישירות ומוצקות" (ראו עמ' 5 להחלטה בית המשפט המחוזי). לפחות לשלב זה של ההליכים נראה כי לאותו ממצא של בית המשפט יש על מה שיסמוך, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח העובדה שמול הראיות המפלילות שבידי המשיבה בחר העורר למלא פיו מים.
הנה כי כן, בפנינו שילוב של מספר נתונים המובילים כולם למסקנה אחת, כי הסכנה הנשקפת מהעורר הנה רבה. הנדבך הראשון הן עבירות הסחיטה באיומים. אולם אלו לא ניצבות לבדן, הואיל וקיימות ראיות לכאורה שהעורר קיבל לידיו אקדח ואף הביע אכזבה שאין בו משתיק קול. עניין אחרון זה יש בו כדי להעלות חשש של ממש בדבר האפשרות שהעורר הרהר בעשיית שימוש בנשק. אם תוסיף לכך את עברו הפלילי המכביד של העורר, ובמיוחד העובדה שבחודש אוגוסט 2003 הוא הורשע עם אחרים באחזקתו של מקלע מסוג מא"ג שנגנב מצה"ל, שוב אין ספק כי אין בחלופה, ויהא טיבה אשר יהא, כדי לתת מענה לסכנה הנשקפת ממנו לציבור.
אשר על כן, הערר נדחה.
ניתנה היום, ט"ו באדר א'
התשס"ח (21.02.08).
ש ו פ ט