פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
11868/05
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
העורר:
מרדכי טאובה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 18.12.05
בב"ש 94018/05 (ת.פ. 5827/05) שניתנה על-ידי כבוד השופט ד' רוזן
תאריך הישיבה: ט' בטבת
התשס"ו (9.1.06)
בשם העורר: עו"ד שירה
אנטין
בשם המשיבה: עו"ד יעל
שרף
החלטה
העורר עומד לדין בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו באשמת תקיפת בת-זוגו, באשמת איומים ובאשמת הכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו. על-פי המיוחס לו בכתב-האישום, תקף העורר ביום 23.10.05 את בת-זוגו בכך שחנק אותה בגרונה, היכה בפניה וחבט בראשה באמצעות בקבוק זכוכית שהתנפץ על ראשה. כתוצאה מכך, נגרמו לה חבלות בראשה, בפניה ובידיה והיא נזקקה לטיפול רפואי. כשביקשה המשטרה לעצרו, הוא איים על שוטר, נמלט מן המקום ונעצר רק לאחר מרדף.
אין זו הפעם הראשונה בה עומד העורר לדין ובהאשמות דומות. בשנת 2004 הוגש נגדו כתב-אישום בגין עבירות דומות, לאמור, תקיפה חבלנית של בן-זוג, איומים והיזק בזדון. זאת, לאחר שחבל בבת-זוגו, שבר שן בלסתה, היכה אותה בפניה, איים להשליך אותה מן המרפסת, משך בשיערה, חבט בראשה ושרט אותה. הוא גם שבר רכוש שהיה בבית ואיים להצית אותו, הכול במהלך שנת 2004. משהוגש כתב-האישום הקודם, הורה בית-המשפט לשחרר את העורר בתנאים מגבילים, וביניהם הימנעות כניסה לדירת בת-הזוג והימנעות מיצירת קשר עימה. המערער הפר את התנאים המגבילים, איים על בת-זוגו ובא לחצר ביתה. הוא גם לא התייצב לדיון במשפטו, עד שהיה צורך למחוק את כתב-האישום הראשון ולהגישו מחדש, כשהפעם הוספו לו גם עבירות של הפרות עבירות חוקיות.
אין תימה איפה שבית-משפט השלום נמנע הפעם מלשחרר אותו לערובה וסבר כי אין חלופה אחרת למעצר בשל מסוכנותו ובשל שהפר את האמון שניתן בו. אך חסד עשה בית-המשפט עימו כשהיה נכון לקבלת תסקירים משירות המבחן אודות האפשרות להמיר את המעצר בחלופה, שכן נראה כי לא היה זה המקרה בו ראוי היה לשקול חלופה כזו מלכתחילה. ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי נדחה ובדין נדחה, וגם דין הערר כאן להידחות.
הערר נדחה.
ניתנה היום, י"א בטבת התשס"ו
(11.1.06).
ש
ו פ ט