בש"פ 1208/17מדינת ישראל נ. איסמעיל ערוג

1.מונחת בפניי בקשה להארכת מעצר שניה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, לתקופה של 90 יום, או עד למתן פסק דין בתיק העיקרי. על פי כתב האישום, המשיבים עברו עבירה של קשר לסיוע לאויב במלחמה (רצח, חטיפה ועבירות בנשק). נקבע כי ישנן ראיות לכאורה לביסוס האשמה.

2.בא כוחו של משיב 1 הודיע בפתח הדיון כי הגיע להסכמה עם המדינה לגבי התיק העיקרי, ועל כן מסכים לבקשה הנידונה.

3.באשר למשיב 2, הודיעה סניגורתו כי יתכן מאוד שהצדדים יגיעו להסדר בתקופה הקרובה, אולם כל עוד העניין אינו סופי – מתנגדת היא לבקשה.

אין לקבל עמדה זו. די לומר כי בחודשים האחרונים או במהלך תקופת ההארכה הראשונה, ביקשה הסניגורית שתי דחיות לצורך לימוד חומר החקירה. בקשות אלה נבעו מכך שהסניגורית קיבלה את הייצוג של משיב 2 בתקופה האחרונה. ואולם, לצד ההבנה כי תיק מהסוג הנידון דורש זמן ללימוד החומר, בקשות מעין אלו מחזקות, בנסיבות העניין, את עמדת המדינה לפיה יש מקום להאריך את תקופת המעצר. כך משום שהקשיים בקצב המשפט אינם עומדים לפתחה של המדינה. יש לזכור, כי העבירות, הן בשל מהותן והן בשל ההקשר שלהן – סיוע לאויב במלחמה – מצביעות על מסוכנות ברמה גבוהה. כאמור, לא ברור באיזה מידה המשפט מתקדם בתקופה האחרונה, אך בכל מקרה העניין קשור גם, כאמור, לשינוי הייצוג של משיב 2. להמחשת העניין, לפני כשבוע, התיק נקבע למתן מענה לכתב האישום, אך החומר הכתוב לא הוגש.

4.בהינתן כל האמור, הנני נעתר לבקשה, ומאריך את מעצרם של שני המשיבים לתקופה של 90 יום, החל מתאריך 17.2.2017, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42407-02-16, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם ביניהם.