פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
121/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
העורר:
דורון בן אהרון
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר
שבע בב"ש 22307/08 מיום 17.12.08 שניתן ע"י כב' השופט י' טימור
תאריך הישיבה:
ט"ו בטבת התשס"ט
(11.1.09)
בשם העורר:
עו"ד סוזי שלו
בשם המשיבה:
עו"ד בת עמי ברוט
החלטה
1.
העורר עצור עד תום משפטו. הוא עתר בפני בית המשפט המחוזי לעיון חוזר בהחלטת המעצר. בקשתו נדחתה ומכאן הערר שבפניי.
2.
המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ביום 16.6.08 כתב אישום, בו נטען כי העורר ביצע עבירות של אינוס ומעשה מגונה. כתב האישום מתאר אירועים שהתרחשו בלילה של יום 8.6.08. העורר יצא לבילוי משותף עם בחורה שעבדה יחד עימו באותו מקום עבודה. הם בילו בבית קפה כלשהו בבאר שבע ומשם יצאו לביתו של העורר במטרה לצפות בסרט. באותו שלב, בעת שנסעו לביתו של העורר אמרה לו הבחורה כי אין לה שום כוונה מינית. השניים צפו בסרט בחדר שבביתו. במהלך הדברים, כך לפי כתב האישום, אנס העורר את הבחורה, כל זאת חרף התנגדותה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המעצר שהוגשה יחד עם כתב האישום לאחר שמצא כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר. בנוסף על כך, נקבע באותה החלטה שניתנה ביום 6.7.08, כי אין מקום לקבל את חלופת המעצר שהוצעה, על פיה ישהה העורר בבית הוריו, שם בוצע, לכאורה, המעשה המיוחס לו בכתב האישום.
3.
חלפו מספר חודשים והעורר הגיש בקשה לעיון חוזר, זאת לאחר שחלפו כשבעה חודשים של מעצר. בבקשה נטען, בין היתר, כי המתלוננת סיימה ליתן את עדותה. יצוין, כי בשלב זה קבועות שתי ישיבות נוספות לשמיעת הוכחות. הישיבה השנייה תיערך בחודש מרץ הקרוב.
4.
מסכים אני עם בית המשפט המחוזי כי אין מקום לעשות שימוש בחלופת מעצר, בין אם החלופה שהוצעה בעבר ובין אם חלופה אחרת. מיותר לומר שהמעשה המיוחס לעורר הינו מעשה חמור. חובה לציין כמו כן, כי לעורר עבר פלילי, אף שאין מדובר בעבר מכביד. העורר הורשע בעבר בעבירות רכוש ואלימות, כולל הרשעה אחת בשל תקיפה של בת זוג. נטען בפניי כי בית משפט קמא שגה בהחלטת המעצר בעת התייחסותו לעבר הפלילי. נטען כי בהחלטה מיום 6.7.08 נאמר שהעורר נדון פעמיים לעונש מאסר, בעוד שהוא ריצה אך ורק עונש מאסר אחד. עיון בתדפיס מהמרשם הפלילי מגלה כי העורר אמנם נדון לשני עונשי מאסר בשתי הזדמנויות שונות, אלא שרק במקרה אחד מדובר במאסר בפועל. הוא ריצה עונש מאסר של שלושה חודשים בעבודות שירות. בנוסף, מעל ראשו של העורר תלוי מאסר מותנה בר הפעלה בן שישה חודשים. מכאן עולה שבית משפט קמא לא שגה, שהרי הוטלו שני עונשי מאסר, אם כי רק אחד בפועל.
5.
סיכומו
של דבר הוא שאופיה של העבירה, נסיבות העניין וכן העבר הפלילי אינם מצדיקים שחרור לעת הזו. הערר נדחה.
ניתנה היום, ט"ו בטבת התשס"ט (11.1.2009).
ש ו פ ט