בש"פ 1217/97 סלמאן ספא נ. מדינת ישראל

1.

על העורר הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום בשל עבירות של אינוס, נסיון למעשה סדום ותקיפה בנסיבות מחמירות של אשתו במשך תקופה של כשלוש שנים ומחצה.

העורר עורר על החלטתו של בית המשפט המחוזי לעצור אותו עד תום ההליכים.

2.

באת כוח העורר מיקדה את טענותיה בחלופה למעצר שלדעתה לא נשקלה כראוי על ידי בית המשפט המחוזי. כפי שציינה

העורר הוא בן 23 שנים, ללא עבר פלילי כלשהו. מדובר בפרשה של יחסים מעורערים בין בני זוג, ששניהם בני העדה הדרוזית, שמקום מגוריהם בעוספיה. די, אפוא, בהרחקתו של העורר מכפר מגוריהם - שבו מוסיפה אשתו להתגורר כשהיא מוגנת על ידי בני משפחתה - למקום מרוחק, כגון כפר סבא, שם יתגורר בבית מעבידו בתנאי "מעצר בית מלא".

לעומתה הצביע בא כוח המדינה על חומרתן של העבירות ועל כך שנעברו במשך תקופה ממושכת. לדעתו, כאשר דברים אמורים בעבירות שכאלה על העורר להראות שאין חשש שיסכן את שלומה של אשתו.

3.

סבורני כי במקרה הנדון מתקיימות הנסיבות המצדיקות חלופה למעצר ולענין זה נראים לי דבריה של באת כוח העורר מדברי בא כוח המדינה.

אכן, העבירות הן חמורות מאד והעובדה שנעברו ברציפות במשך של שנות נשואיהם של בני הזוג מוסיפה להן חומרה מיוחדת. אולם, הרחקתם של בני הזוג זה מזו - כאשר בת הזוג שוהה בחיק משפחתה בעוספיה, והעורר שוהה בכ פר סבא, מבודד בבית מעבידו - כל אלה יש בהם כדי לסלק את החששות.

4.

לפיכך אני מורה כי העורר ישוחרר בערובה ובתנאים דלקמן:-

א.העורר יתגורר בבית מעבידו בכפר סבא, והמעביד יפקח עליו. העורר לא ייצא מן הבית אלא לדיונים במשפטו.

על המעביד להגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה תצהיר בו יאשר את נכונותו לאכסן את העורר בביתו, את התחייבותו לפקח על כך שהעורר לא ייצא מביתו, כאמור, ולהודיע למשטרה מיד במקרה שהעורר ייצא ממנו. אם לא יניח התצהיר את דעתו של בית המשפט המחוזי לא ישוחרר העורר.

ב.נאסר על העורר להתקשר עם אשתו או בני משפחתה או עם אנשים שמסרו עדויות בקשר לעבירות, בין במישרין ובין בעקיפין, בכל דרך שהיא.

ג.להבטחת התייצבותו למשפטו ולקיום האמור לעיל יפקיד העורר סך 15,000 ש"ח במזומנים, התחייבות עצמית על סך 50,000 ש"ח וכן ערבות צד ג' להנחת דעתו של רשם בית המשפט המחוזי בחיפה על סך 50,000 ש"ח.

ד.תיאסר יציאתו של העורר מן הארץ. אם יש בידיו דרכון, יופקד במשטרה.