החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1224/08 עותמאן אבו מועמר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ביטחון ושטחים · ראיות חסויות בהליך פלילי נגד תושב רצועת עזהבקשה לגילוי ראיות חסויות לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות בהליך פלילי תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, תושב רצועת עזה, עומד לדין בגין מסירת מידע על תנועות צה"ל לארגונים עוינים, וטען כי הודאתו הוצאה באמצעים פסולים. בית המשפט בחן תעודת חיסיון שחתם שר הביטחון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות, לאחר שנשמעו הסברים במעמד צד אחד ועיון בראיות החסויות. נקבע כי גילוין עלול לפגוע קשות בביטחון המדינה ואין בו כדי לסייע להגנת העותר, ולכן נדחתה העתירה.

העובדות

העותר, תושב רצועת עזה, עומד לדין באשמת מגע עם סוכן חוץ, קשירת קשר למסור ידיעות לאויב ומסירת ידיעות לאויב, בשל מסירת מידע על תנועות כוחות צה"ל לפעילי ארגונים עוינים. שר הביטחון חתם על תעודת חיסיון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות, ובתעודה נוספת סויג החיסיון ביחס לטענות פסול כלפי חוקרי העותר. העותר טוען כי הודאתו הוצאה באמצעים פסולים ומבקש גילוי הראיות החסויות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על גילוי ראיות חסויות שתעודת החיסיון חלה עליהן, לבקשת נאשם הטוען שהודאתו הוצאה באמצעים פסולים?

הלכות

  1. 1

    גם אם החיסיון עומד במבחן של פגיעה בביטחון המדינה, אין בכך די, ויש לבחון האם הותרתו על כנו עלולה לפגוע בהגנת הנאשם עד כדי חשש להרשעת מי שלא חטא

    ״כאשר הותרת החיסיון על כנו עלולה לפגוע בהגנת נאשם עד כדי חשש להרשעתו של מי שלא חטא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיות חסויות
  • תעודת חיסיון
  • סעיף 44(א) לפקודת הראיות
  • ביטחון המדינה
  • מגע עם סוכן חוץ
  • מסירת ידיעות לאויב
  • גילוי ראיות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

1224/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

העותר:

עותמאן אבו מועמר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

עתירה לגילוי ראיה

תאריך הישיבה:

א' בניסן התשס"ח

(06.04.08)

בשם העותר:

עו"ד לביב חביב

בשם המשיבה:

עו"ד דפנה פנקלשטיין

החלטה

1.

העותר עומד לדין בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, באשמת ביצוען של העבירות הבאות: מגע עם סוכן חוץ, קשירת קשר למסור ידיעות לאויב כדי לפגוע בביטחון המדינה ומסירת ידיעות לאויב.

העותר הוא תושב רצועת עזה, ומכתב האישום שהוגש נגדו עולה, כי בחודש אוקטובר 2006 פנה אליו פעיל בארגון החמאס, ושאל אותו על תנועות של כוחות צה"ל באזור ביתו. אותו פעיל ביקש מהמערער לתצפת על תנועות הצבא ולדווח לו, והעותר נעתר לכך ופעל בהתאם במשך כשבועיים. באישום נוסף שיוחס לו נטען, כי בחודש נובמבר 2006 הגיעו לביתו של העותר פעילים של ארגון החזית העממית וגדודי חללי אל-אקצא. גם לאלה הבטיח העותר לספק מידע על תנועות הצבא, והוא עשה זאת במשך כחודשיים.

2.

מכח הסמכות הקבועה בסעיף 44(א) לפקודת הראיות, חתם שר הביטחון ביום 25.10.07, על תעודה בדבר ראיות חסויות. תעודה זו מכוונת למקורות מידע של שרות בטחון כללי; שיטות פעולה ונוהלי עבודה להשגת המידע; אמצעים טכניים המשמשים את גורמי המודיעין; ופרטים אשר עלולים לחשוף את זהותם של העוסקים במלאכה.

בתאריך 31.3.08 חתם השר על תעודה נוספת בה סויג החיסיון, היינו, הוא לא יחול עוד על " נושאים המהווים טענות פסול המופנות כלפי חוקריו של [העותר] וחוקרי מפליליו" .

3.

העותר, הטוען להגנתו כי הודאתו המהווה נדבך מרכזי בראיות המשיבה, הוצאה ממנו באמצעים פסולים, מבקש כי אעשה שימוש בסמכות הקבועה בסעיף 44(א) לפקודת הראיות, ואורה על גילוין של הראיות בהן עוסקת תעודת החיסיון.

כידוע, כדי למנוע את גילוין של ראיות חסויות, מצווה בית המשפט

להשתכנע כי חשיפתן עלולה לפגוע בביטחון המדינה. אולם, גם אם צלח החיסיון משוכה זו, אין בכך די, הואיל וכאשר הותרת החיסיון על כנו עלולה לפגוע בהגנת נאשם עד כדי חשש להרשעתו של מי שלא חטא, נכון יהיה להורות על גילוי הראיות (ע"פ 5114/97 סלמאני נ' מדינת ישראל , פ"ד נה(2) 721, 725. ע"פ 889/96 מוחמד מזאריב נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(1) 433, 444).

קודם להכרעה בעתירה קיבלתי הסברים, במעמד צד אחד, מפיהם של באת-כוח המשיבה וגורמי הביטחון, ולאחר מכן נטלתי על עצמי לעיין בראיות החסויות. בסוף כל אלה מסקנתי היא כי גילוין של הראיות החסויות עלול לפגוע פגיעה קשה בביטחון המדינה, ומאידך, אין באותן ראיות, למיטב הבנתי, דבר העשוי לסייע לעותר בהגנתו, וחוששני שההיפך הוא הנכון.

לפיכך, העתירה נדחית.

ניתנה היום, י"א בניסן התשס"ח (16.04.08).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1גם אם החיסיון עומד במבחן של פגיעה בביטחון המדינה, אין בכך די, ויש לבחון האם הותרתו על כנו עלולה לפגוע בהגנת הנאשם עד כדי חשש להרשעת מי שלא חטא