בש"פ 1238/04 מדינת ישראל נ. ראמי בן עלי יחיא

בפני ערר המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י. עמית) מיום 5.2.04 על פיה שוחרר המשיב לחלופת מעצר בתנאים שנקבעו בגוף ההחלטה.

נגד המשיב הוגש לבית-המשפט המחוזי כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה בניגוד לסעיף 329(א) (1) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

על פי כתב האישום, המשיב דקר את המתלונן וחתך אותו חתך עמוק בפניו וכן חתך אותו בעכוזו. בעקבות דקירות אלה אושפז המתלונן יומיים בבית חולים לצורך קבלת טיפול.

ב"כ המשיב אישר בפני בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב. בית המשפט המחוזי קבע כי מתקיימת בעניינו של המשיב עילת מעצר באשר קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית על פי סעיף 21 לחוק המעצרים.

בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות המקרה יש מקום לשקול חלופת מעצר אודות המשיב, והורה על שחרורו בתנאים כאמור לעיל.

ומכאן הערר בפני.

לאחר ששקלתי את כלל נסיבות המקרה שבפני, הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות.

החלטתו של בית המשפט המחוזי לפיה יש מקום להורות על חלופת מעצר אודות המשיב מקובלת עלי ולא מצאתי מקום להתערב בה אך יחד עם זאת, נראה לי כי יש מקום להחזיר את הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי וזאת על מנת לקבוע מפקח נוסף על המשיב, בנוסף לאחותו, כמו כן בית המשפט המחוזי מתבקש לקבוע בנוסף לתנאי השחרור אותם קבע, גם הפקדת סכום כסף במזומנים, לפי שיקול דעתו.

אשר על כן, הערר נדחה בכפוף לכך שהתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי כאמור לעיל.

המשיב יישאר במעצר עד למתן החלטה על ידי בית המשפט המחוזי.