בש"פ 1240/22 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

זוהי בקשה להארכת מעצר שלישית של המשיב מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות ואכיפת – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), החל מיום 2.3.2022 בתשעים ימים או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 7547-12-20 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

2.

ביום 3.12.2020 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו הפעלת אלימות מתמשכת כלפי בת זוגו לשעבר (להלן: המתלוננת ). המשיב והמתלוננת נישאו בשנת 2009, ועל-פי הנטען החל משנת 2010 נהג המשיב להכות את המתלוננת באופן קבוע במשך כעשר שנים. בעקבות התנהגותו האלימה והפוגענית של המשיב, בשלוש הזדמנויות שונות ברחה המתלוננת לבית הוריה. בנוסף, במספר מקרים במהלך שנות נישואיהם כפה המשיב על המתלוננת לקיים עמו יחסי מין בניגוד לרצונה, כשהפעיל כלפיה אלימות פיזית, וצעק ואיים עליה. בכתב האישום מתואר כי המשיב נהג אלימות אף בילדיו – הכה בחוזקה, סטר ואף חנק את בתו, ילידת 2010, וכן הכה את בנו, יליד 2013. בגין האירועים המתוארים כתב האישום מייחס למשיב את העבירות הבאות: אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) (ריבוי עבירות); תקיפת בת זוג לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(ג) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק העונשין; תקיפת קטין לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(ג) לחוק העונשין (שלוש עבירות); וכן איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בבקשה נטען כי קמה עילת מעצר כנגד המשיב בשל מסוכנותו, הנלמדת מהעבירות המיוחסות לו, ובשל החשש לשיבוש הליכי משפט על-ידו.

4.

ביום 17.12.2020 הסכים בא-כוחו דאז של המשיב לקיומן של עילת מעצר וראיות לכאורה. בהסכמת הצדדים, בית המשפט המחוזי הורה על הכנת תסקיר מעצר, שיבחן בין היתר את התאמתו של המשיב לחלופת מעצר טיפולית, בהתחשב בהתמכרותו הנטענת לסמים.

5.

ביום 4.1.2021 הוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. שירות המבחן התרשם כי בהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות למשיב ולהתמשכותן, כמו גם נוכח חששות רבים שהעלתה המתלוננות, קיים סיכון גבוה להישנות של עבירות דומות מצד המשיב. שירות המבחן העריך כי שילובו של המשיב במסגרת גמילה מסמים "לא תיתן מענה לבעיותיו בתחום האלימות, ולא תפחית את מסוכנותו". לפיכך, שירות המבחן נמנע מלהמליץ על שחרורו של המשיב ממעצר.

6.

בדיון שהתקיים ביום 6.1.2021 הסכים בא-כוחו דאז של המשיב למעצר עד תום ההליכים, תוך שהוא שומר על זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר ככל שתימצא בהמשך חלופת מעצר מתאימה. בהתאם לכך, בתום הדיון הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

7.

מאז האריך בית משפט זה את מעצרו של המשיב פעמיים – בפעם הראשונה ביום 17.8.2021 בהסכמת המשיב (בש"פ 5546/21, השופטת י' וילנר ) ובפעם השנייה ביום 15.11.2021 בהסכמה שניתנה במהלך הדיון (בש"פ 7654/21, השופטת וילנר ).

8.

בהליך העיקרי עצמו, חלו עיכובים שונים בשמיעת התיק, בין היתר בעקבות החלפת ייצוגו של המשיב, הליך גישור שלא צלח, ואי-התייצבותה של המתלוננת להעיד. ביום 17.2.2022 עתרה המדינה להוצאת צו הבאה למתלוננת לצורך מסירת עדותה, אך זו נדחתה בהתחשב בנסיבות. לעת הזו, קבוע דיון תזכורת ביום 16.3.2022.

9.

בבקשה שבפני טוענת המדינה כי יש מקום להארכת המעצר זו הפעם השלישית – בהתחשב במסוכנותו הברורה של המשיב, כמו גם בכך שהמעשים המיוחסים לו מקימים עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיפים 21(א)(1)(ב) ו-21(א)(1)(ג)(5) לחוק המעצרים. המדינה עומדת גם על כך ששחרורו של המשיב לחלופת מעצר עלול להביא לשיבוש הליכי משפט, זאת לנוכח קשיים לא מבוטלים להביא את המתלוננת אל דוכן העדים, בפרט על רקע העובדה שאין לה מעמד חוקי בישראל.

10.

בדיון שהתקיים בפני ביום 22.2.2022 התנגד בא-כוחו הנוכחי של המשיב לבקשה, וטען כי נוכח התמשכות ההליך, יש להורות על הכנת תסקיר שיבחן את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. בא-כוחו של המשיב הוסיף והטעים כי קיים חשש להתמשכות המשפט בהתחשב בניתוק הקשר מצד המתלוננת. באת-כוח המדינה הודתה אמנם כי קיים קושי משמעותי בהבאת המתלוננת לעדות, על רקע המצוקה שבה היא שרויה, אך טענה כי דווקא שחרורו של המשיב לחלופת מעצר עלול לפגוע במאמצים הנעשים לצורך כך.

11.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל. מכתב האישום עולה תמונה של אלימות קשה שהפעיל המשיב כלפי המתלוננת וכלפי ילדיהם הקטינים. המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו, ולכך נוספת חזקת המסוכנות הסטטוטורית, בשל אופי העבירות, הכוללות אלימות כלפי בני משפחה. על כך יש להוסיף את החשש הקיים לשיבוש הליכי המשפט , שאינו מבוטל, בנסיבות שבהן המתלוננת טרם התייצבה לעדותה (ראו למשל: בש"פ 7835/21 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 18 (22.11.2021)). אכן, עיכובו של ההליך העיקרי מעורר קושי מסוים, אך בעת הזו אינני סבורה כי יש בכך כדי להטות את הכף לטובת שחרורו של המשיב ממעצר.

12.

סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בפעם השלישית, מיום 2.3.2022 בתשעים ימים או עד למתן פסק הדין בת"פ 7547-12-20 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.