בש"פ 1240-23 בש"פ 1240-23

בעניין משיבים 2 ו-3

לפניי בקשה חמישית להארכת מעצרם של המשיבים 2 ו-3 למשך תשעים ימים (להלן: המשיבים). אציין כי ביחס למשיב 1 ניתנה החלטה בהסכמה להארכת מעצרו ביום 15.2.2023. אומר בתמצית כי למשיבים מיוחסת עבירה של מעשה טרור של ניסיון רצח בצוותא חדא עם משיב 1. נאמר בכתב האישום כי המשיב 1 דקר בדקירות סכין את המתלונן בעוד האחרים תקפו וחבלו בו. כך בתקופה של מבצע "שומר חומות" ובהיות המתלונן ערבי.

לטענת באי-כוח המשיבים חל מהפך ראייתי במסגרת משפט ההוכחות המתנהל בעניינם, ומכל מקום לנוכח התמשכות ההליכים אין להוסיף ולהורות על הארכת מעצרם מאחורי סורג ובריח. בא כוח המבקשת מצידו עמד על מסוכנותם של המשיבים וכן ציין כי הסתיימה שמיעת ההוכחות והתיק כעת ממתין לקביעת מועד להכרעת דין, ואין לכן מקום בנקודת הזמן הזאת להורות על שחרורם של המשיבים וגם לא על מעצרם בפיקוח אלקטרוני.

מששמעתי את טיעוני באי כוחם הצדדים והערתי את שהערתי, נטלו באי כוח המשיבים פסק הזמן להתייעצות. משעשו כן, הודיעו כי הם מסכימים להארכת מעצרם למשך 30 יום בלבד, שכן כמצוות החוק לדבריהם על בית המשפט המחוזי ליתן את הכרעת הדין בתוך פרק זמן זה.

אומר מייד כי אינני רואה מקום ואפשרות לשנות מסטטוס המעצר שבו נתונים המשיבים בנקודת הזמן הזאת, כאשר התיק נמצא בישורת האחרונה. זאת בהינתן שמן המעשים המיוחסים למשיבים נלמדת מסוכנותם הרבה, וזו נתמכת באמור בתסקירי שירות המבחן ביחס לכל אחד מהם. אף אינני רואה מקום להגביל את תקופת הארכת המעצר למשך 30 יום כפי שביקשו באי כוח המשיבים. ככל שיסברו שהכרעת הדין מתעכבת באופן שלדעתם יש בו כדי להשליך על משך המעצר, יוכלו לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, כך גם ככל שלטענתם חל מהפך ראייתי בתיק; ואך מובן שאין באמור כדי לנקוט עמדה.

התוצאה היא שאני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים 2 ו-3 החל מיום 22.2.2023 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 62030-05-21 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.