בש"פ 1248/13 מדינת ישראל נ. פלוני

לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 25.2.2013 או עד למתן פסק דין בת"פ 49182-05-12 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מביניהם, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

עובדות כתב האישום

1.

ביום 25.5.2012 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה. לפי כתב האישום, ביום 15.5.2012 בשעה 19:00 שיחקה קטינה ילידת חודש מרץ 2004 (להלן:

המתלוננת ) בשכונת מגוריה. המשיב ניגש אל המתלוננת אחז בידה ולקח אותה בכוח לדירה בה הוא מתגורר וזאת בכוונה לבצע בה מעשים מגונים. משהגיעו לדירה, סגר המשיב את הדלת, נישק את המתלוננת בפיה, לקח אותה למיטה, שם ניסה להפשיטה בכוח ובהמשך אף חשף בפניה את איבר מינו, לשם גירוי וסיפוק מיני. המתלוננת התנגדה למעשיו של המשיב, התהפכה, דחפה אותו וברחה מהדירה. בשל כך, הואשם המשיב בחטיפה למטרת ביצוע עבירות מין, לפי סעיף 374א בצירוף סעיף 377א(7) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:

חוק העונשין ) ובמעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו- 345(א)(1) לחוק העונשין.

הליכים קודמים

2.

לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. במסגרת הדיון במעצרו של המשיב הורה בית המשפט המחוזי כי המשיב יעבור הסתכלות פסיכיאטרית לאור אשפוזיו הפסיכיאטריים הקודמים להם לא ניתנה התייחסות בחוות הדעת הראשונה. לאחר שהוגשה חוות דעת פסיכיאטרית נוספת בתום ההסתכלות – בה צויין כי המשיב איננו ולא היה שרוי במצב פסיכוטי בעת ביצוע המעשים וכי הוא כשיר ומסוגל לעמוד לדין –

הסכים בא כוח המשיב למעצר מרשו עד תום ההליכים המשפטיים תוך שמירת זכותו לפנות בבקשה לעיון חוזר.

3.

בבקשתה סוקרת המבקשת את התקדמות ההליכים בתיק העיקרי, את מועדי הדיון שהתקיימו והעדים שהעידו במועדים האמורים, כמו גם את הדיונים שנדחו או בוטלו תוך שפורטו הטעמים לכך. לעת הזו, התיק קבוע ליום 26.2.2013 לצורך שמיעת ראיות הזמה מטעם המאשימה. המבקשת טוענת שבכך תסתיים פרשת שמיעת הראיות בתיק.

נימוקי הבקשה

4.

המבקשת – באמצעות בא כוחה, עו"ד אופיר טישלר – מדגישה כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית. כמו כן מציינת המבקשת כי נסיבות ביצוע העבירות שבנדון מלמדות על מסוכנותו של המשיב. המבקשת מדגישה כי מסוכנות זו מתגברת נוכח לקותו הפסיכיאטרית ועברו הפלילי של המשיב הכולל עבירות סמים, רכוש ואלימות. המבקשת מציינת כי משפטו של המשיב נשמע בקצב משביע רצון חרף מספר בקשות דחיה וביטולים, מרביתם מטעם המשיב. המבקשת מדגישה כי לעת הזו הסתיימה פרשת ההגנה והתיק קבוע כאמור ליום 26.2.2013 לשמיעת ראיות הזמה מטעם המאשימה ובכך אמורה להסתיים פרשת שמיעת הראיות בתיק. המבקשת מציינת כי ראיות ההזמה הן דו"ח איכון שנועד להזים את טענתו של המשיב כי לא היה במועד הרלבנטי בעיר בה בוצעו העבירות. המבקשת מדגישה כי במהלך ניהול ההליך העיקרי לא הוצעו חלופות מעצר ולעת הזו, כאשר התיק מצוי שבועות אחדים לפני מתן הכרעת דין, אין מקום לשקול שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. לאור כל האמור מתבקשת הארכת מעצרו של המשיב כמפורט ברישא.

תשובת המשיב

5.

המשיב – באמצעות בא כוחו, עו"ד בוריס שרמן – טוען כי בחלוף תשעה חודשים ממועד מעצרו יש לשקול לערוך בעניינו תסקיר שיבחן אפשרות שחרורו לחלופת מעצר. המשיב טוען כי טרם ידוע תוכן עדותו של המומחה מטעם המאשימה לעניין האיכון ומשכך יתכן כי דיוני ההוכחות לא יסתיימו ביום 26.2.2013. המשיב מוסיף וטוען כי המבקשת "אופטימית" בהערכת המועדים לסיום דיוני ההוכחות שכן בכוונת ההגנה להעלות טענות כנגד מהימנות דו"ח האיכון שנמסר לעיוני במהלך הדיון. המשיב מדגיש כי לא ברור מדוע בשלב הזה בחרה המאשימה להביא ראיות הזמה שכן הגם שטענת האליבי שהעלה במהלך עדותו אינה זהה לטענת האליבי שטען בחקירתו במשטרה, המאשימה ידעה כי בפיו טענת אליבי לפיה הוא לא היה בעיר בה בוצעו העבירות מושא כתב האישום ומשכך טוען המשיב כי המאשימה יכולה הייתה להיערך להגשת דו"ח האיכון מבעוד מועד. המשיב מדגיש כי מזה מספר חודשים הוא מאושפז במג"ן (בית החולים מטעם שב"ס) וחלה הידרדרות במצבו הרפואי. עוד טוען המשיב כי העבר הפלילי הנטען הוא "עבר ישן". נוכח כל האמור מבקש המשיב לשקול אפשרות הגשת תסקיר בעניינו.

תגובת המבקשת

6.

בתגובת לתשובת המשיב טענה המבקשת כי היא אינה מבינה על סמך מה מבסס המשיב טענתו כי דיוני ההוכחות עתידים להימשך מעבר ליום 26.2.2013 וכי לאחר שהתקבלה עמדת הפרקליט המטפל בתיק מטעם המאשימה במחוז התיק עומד בסמוך לפני מתן הכרעת דין ולכן אין כל מקום לעריכת תסקיר בעניינו של המשיב בשלב בו מצוי ההליך העיקרי. עוד הדגישה המבקשת כי מלבד דו"ח האיכון האמור ישנן די והותר ראיות כפי שפורט בבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים שיש בהן כדי לשלול את טענת האליבי ודו"ח האיכון מוגש אך לשם הזהירות.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה על נספחיה והאזנתי בקשב רב להשלמת הטיעון בעל פה מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ויש להיעתר לבקשת הארכת המעצר כמפורט ברישא.

8.

הכלל הוא כי נאשם המצוי במעצר ישוחרר עם חלוף תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום נגדו אם טרם הסתיים ההליך המשפטי בעניינו ואילו החריג לכלל הוא הארכת המעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. הכלל יפה גם לעניין נאשמים שמיוחסות להם עבירות חמורות ביותר. ברם, ישנן נסיבות בהן חרף התמשכות ההליכים יצווה בית משפט זה על הארכת מעצרו של נאשם, זאת בשים לב, בין היתר, למסוכנות הנשקפת ממנו לציבור לצד שיקולים כבדי משקל נוספים כגון הכבדה על מיצוי ההליך המשפטי. במסגרת האיזון הנדרש נלקח בחשבון, בין היתר, גם עברו הפלילי של הנאשם, צפי התקדמות ההליכים בתיק העיקרי והגורמים להימשכות ההליך [ ראו למשל: בש"פ 6208/12 מדינת ישראל נ' ג'עברי

(26.8.2012)].

9.

לאחר שעיינתי בהשתלשלות דיוני ההוכחות בהליך העיקרי כנטען בבקשה, והדברים לא הוכחשו על ידי בא כוח המשיב, לא ניתן לומר כי ההליכים בעניינו של המשיב התארכו יתר על המידה או כי העיכובים שחלו רובצים לפתחה של המבקשת. על אף שמשפטו של המשיב לא הסתיים בתוך תקופה של תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום, התמונה העולה היא כי דיוני ההוכחות במשפטו של המשיב עומדים להסתיים ביום 26.2.2013 עם העדת המומחה מטעם המאשימה לעניין דו"ח האיכון וכי גם אם לא יסתיימו במועד זה אין צפי להתמשכות רבה מעבר לכך. מקובלת עלי טענת המבקשת כי בתוך תקופת הארכה המבוקשת ישנה סבירות לא מבוטלת כי תינתן הכרעת הדין. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי נוכח נסיבות ביצוע העבירות שבנדון ולאור לקותו הפסיכיאטרית של המשיב עולה ממנו לכאורה מסוכנות לציבור. טענתו של בא כוח המשיב לפיה לא היה מקום להגיש ראיות הזמה בשלב הזה, הינה טענה שצריכה להישמע בהליך העיקרי ולא ראיתי מקום לייחס לה משקל לצורך הכרעה בשאלת המשך מעצרו של המשיב. באיזון הכולל בין האינטרסים המתנגשים סבורני כי יש להורות על הארכת מעצרו של המשיב כמבוקש וכמפורט ברישא.

10.

לפיכך אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 25.2.2013 או עד למתן פסק דין בת"פ 49182-05-12 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מביניהם.