לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.
בית המשפט העליון הארך את המועד להגשת ערעור פלילי בשל איחור של יום אחד בלבד, שלא באשמת המבקש, ובהעדר התנגדות המשיבה. נקבע עם זאת כי קשיים טכניים אינם מהווים כשלעצמם טעם מספיק להארכת מועד באופן רגיל.
העובדות: המבקש הגיש ערעור באיחור של יום אחד. המבקש מיוצג על ידי סניגור מן הסניגוריה הציבורית. המשיבה לא התנגדה לבקשה. בא כוח המערער תלה את האיחור ב"קשיים טכניים".
העובדות
המבקש הגיש ערעור באיחור של יום אחד. המבקש מיוצג על ידי סניגור מן הסניגוריה הציבורית. המשיבה לא התנגדה לבקשה. בא כוח המערער תלה את האיחור ב"קשיים טכניים".
השאלות המשפטיות
1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור כאשר האיחור הוא בן יום אחד בלבד ושלא באשמת המבקש?
2.האם קשיים טכניים המשמשים נימוק לאיחור מהווים טעם מספיק להארכת מועד באופן רגיל?
הלכות
1
איחור של יום אחד בלבד, שלא באשמת המבקש ובהעדר התנגדות המשיבה, מצדיק הארכת המועד להגשת הערעור.
״היות שעסקינן באיחור בן יום אחד בלבד, שלא באשמת המבקש, המיוצג״
התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.
הטקסט המלא
פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
1249/98
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון
המ
בקש
:
אברהם נימני
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה
להארכת מועד להגשת ערעור
בשם
המבקש: עו"ד אלון רום
בשם
המשיבה: עו"ד נאוה בן אור
החלטה
היות שעסקינן באיחור בן יום אחד בלבד, שלא באשמת המבקש, המיוצג בידי סניגור מן הסניגוריה הציבורית, ונוכח אי התנגדותה של המשיבה, אני מחליטה להאריך את המועד להגשת הערעור. עם זאת, ראוי לציין כי ה"קשיים הטכניים" המשמשים כנימוק בידי בא כח המערער לאיחורו, אינם מהווים כשלעצמם טעם מספיק להארכת המועד, באופן רגיל.