בש"פ 1250/01 איתן נחמני נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המייחס לו עבירות של שוד ושל איומים. לפי הנטען, בתמצית, עקב העורר אחרי המתלוננת - ילידת 1928 - עד ביתה ובחדר המדרגות התנפל עליה, סתם את פיה בסמרטוט וגנב את ארנקה. העורר איים על עובר אורח שנחלץ לעזרתה של המתלוננת במלים "תיזהר אני דוקר אותך". בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ר' לבהר שרון), בהחלטתו מיום 30.1.01, ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים. מכאן עררו.

2.בעררו שבכתב וכן בדיון לפני הדגיש בא כוח העורר שמדובר בעבירה קלה של "כייסות פשוטה" וכי אין ראיות לכך שהיה כאן מעשה שוד. עוד טען כי מן הראוי לאפשר לעורר להשתחרר בערובה ובתנאי שישהה - כחלופה למעצר - בקהילה טיפולית של נפגעי סמים.

לא מצאתי ממש בטענותיו. כפי שמתברר הודה העורר במעשיו ולא היתה מחלוקת שיש ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות נגדו. לעורר הרשעות קודמות רבות בעבירות רכוש מסוגים שונים, החזקת נשק שלא כדין, נשיאת סכין ועבירות סמים. כמו כן לא ניצל הזדמנויות שניתנו לו לעבור תהליכים של גמילה מסמים. יתר על כן, העבירות הנדונות נעברו בזמן שהיה תלוי עליו מאסר על תנאי. מעשיו הנדונים של העורר והמעשים שעשה בעבר מדברים בשפה ברורה על מסוכנותו ועל כך שאין לתת בו אמון. נוכח כל אלה אין לנקוט לגבי העורר דרך של חלופה למעצר. לאור האמור לעיל, גם אין מקום לשקול בשלב זה שחרורו לקהילה טיפולית לגמילה מסמים.

2. הערר נדחה.