בש"פ 1257/12 מדינת ישראל נ. עבדאללה בכר

לפני בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרם של המשיבים במאה וחמישים ימים החל מיום 19.2.2012 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 34398-05-11 בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מביניהם.

ביום 19.5.2011 הוגש כנגד המשיבים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום, המייחס להם סדרת עבירות מן החמורות ביותר הנפרשות על 13 אישומים, ביניהם ניסיון לרצח, עבירות אלימות, עבירות נשק שונות ועבירות קשירת קשר לביצוע עבירות כאמור.

בקצרה אומר, כי כתב האישום מייחס למשיב 1 שנים-עשר אישומים בעבירות של ניסיון לרצח (ריבוי עבירות), חבלה בכוונה מחמירה (ריבוי עבירות), ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה (ריבוי עבירות), ייצור נשק (ריבוי עבירות), נשיאה והובלה של נשק (ריבוי עבירות), ניסיון לסחר בנשק, עסקה אחרת בנשק, היזק בחומר נפץ (ריבוי עבירות), הצתה (ריבוי עבירות), חבלה במזיד ברכב (ריבוי עבירות), התפרצות, גניבת רכב, השמדת ראיה, התחזות לעובד ציבור, הטרדה באמצעות מתקן בזק וקשירת קשר לפשע (ריבוי עבירות).

כתב האישום מייחס למשיב 2 שלושה-עשר אישומים בעבירות של ניסיון לרצח (ריבוי עבירות), חבלה בכוונה מחמירה (ריבוי עבירות), ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה (ריבוי עבירות), נשיאה והובלה של נשק (ריבוי עבירות), היזק בחומר נפץ (ריבוי עבירות), הצתה (ריבוי עבירות), ניסיון לסחר בנשק, עסקה אחרת בנשק, תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד ברכב (ריבוי עבירות), התפרצות, השמדת ראיה, התחזות לעובד ציבור, הטרדה באמצעות מתקן בזק וקשירת קשר לפשע (ריבוי עבירות).

כתב האישום מייחס למשיב 3 תשעה אישומים בעבירות של ניסיון לרצח (ריבוי עבירות), חבלה בכוונה מחמירה (ריבוי עבירות), ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה (ריבוי עבירות), ייצור נשק (ריבוי עבירות), היזק בחומר נפץ (ריבוי עבירות), הצתה (ריבוי עבירות), ניסיון לסחר בנשק, עסקה אחרת בנשק, גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב, התפרצות וקשירת קשר לפשע (ריבוי עבירות).

בד-בבד עם הגשת כתב האישום כנגד המשיבים, הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בקשה לעצרם עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם. בבקשה נטען, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים לרבות עדות עד המדינה א.א., הודאותיהם של המשיבים 1 ו-2, הודאות של המשיבים 2 ו-3 בפני מדובבים, מחקרי תקשורת, תוצרי האזנות סתר, חוות דעת מומחים, עדויות קורבנות העבירה ועדי ראיה. עוד נטען, כי כנגד המשיבים קמה עילת מעצר סטטוטורית, שכן ביצעו את העבירות המיוחסות להם באלימות חמורה, תוך שימוש בנשק קר או חם. עוד נטען, כי לאור העבירות שלכאורה ביצעו המשיבים, ואופי ביצוען, קיים יסוד סביר לחשש שהם יסכנו את ביטחון הציבור. נטען גם, כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורם יביא להשפעה על עדים ושיבוש מהלכי משפט, שכן עולה מתיק החקירה, כי המשיב 2 מנסה להוציא לפועל פגיעות בקורבנות העבירות ונוסף על כל האמור, קיימים חשודים נוספים שטרם נעצרו ושחרורם של המשיבים עלול להשפיע על עדים.

ביום 13.12.2011 הסכימו באי-כוח המשיבים לקיומן של ראיות לכאורה בחלק מן האישומים ולעילות המעצר. בהסכמת המשיבים 1 ו-2 הורה בית המשפט על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בא-כוח המשיב 3 ביקש מבית המשפט להורות על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 3. בית המשפט דחה את בקשתו ודחה את הדיון למתן החלטה בעניינו של המשיב 3.

ביום 21.12.2011 ניתנה החלטת בית-המשפט המחוזי, בה הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בקובעו, כי נמצאה תשתית לכאורית לכל האישומים.

ביום 2.6.2011 הוקרא כתב האישום למשיבים ובית המשפט דחה את הדיון למענה ליום 23.6.2011.

ביום 21.6.2011 לבקשת באי-כוח המשיבים 1 ו-3 דחה בית המשפט את הדיון שנקבע ליום 23.6.2011 וקבע תחתיו דיון ביום 5.7.2011. בהמשך, מטעמי בית המשפט נדחה הדיון ליום 11.7.2011.

ביום 11.7.2011 נדחה הדיון לאחר הודעת באי-כוח המשיבים, כי קיימת בעיה בהסדרת הייצוג. גם ביום 18.7.2011 הודיעו באי-כוח המשיבים, כי טרם הוסדר ייצוג המשיבים ובית המשפט דחה את הדיון ליום 8.9.2011. ביום 8.9.2011 הודיעו באי-כוח המשיבים כי טרם הועבר לידיהם מלוא חומר החקירה ולאור בקשת תיקון כתב האישום של המבקשת דחה בית המשפט את הדיון לתזכורת ליום 27.9.2011. גם ביום 27.9.2011 הודיעו באי-כוח המשיבים, כי טרם הועבר לידיהם מלוא חומר החקירה ובית המשפט דחה את הדיון למתן תשובה מפורטת ליום 31.10.2011.

ביום 31.10.2011 התקיים דיון בנושא תעודת חיסיון. באי-כוח המשיבים ביקשו להורות על הסרת החיסיון ובית המשפט קבע דיון בעתירה לגילוי ראיה לשני מועדים. כמו-כן, קבע בית המשפט מועדים לשמיעת ראיות ל- 11 מועדים.

נוכח החלפת ההרכב הדן בתיק, בוטלו כל המועדים שנקבעו לעיל ונקבע מועד דיון בפני הרכב אחר ליום 5.12.2011.

ביום 5.12.2011 קבע בית המשפט מועד לדיון בבקשה לגילוי ראיה ליום 14.12.2011 וכן מועד להקראה ליום 13.2.2012.

ביום 14.12.2011 טענו הצדדים לעניין הבקשה לגילוי ראיה וביום 19.12.2011 ניתנה החלטה בבקשה לגילוי ראיה, שם נקבע, כי פרט למפורט בהחלטה, יוותר החיסיון על יתר חומרי החקירה החוסים תחת התעודה, על כנו.

משלא הסתיים משפטם של המשיבים בתום תשעת חודשי מעצר, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרם במאה וחמישים ימים נוספים.

באי-כוח המבקשת טוענים, כי מסוכנותם של המשיבים, כפי שנלמדת מהמעשים המיוחסים להם היא מופלגת ואינה מאפשרת כל שחרור לחלופה. עוד טוענים הם, כי עקב החלפת ההרכב הדן בתיק שנבע משיקולים של בית המשפט המחוזי, בוטלו כל מועדי ההוכחות שנקבעו על-ידי המוטב הקודם. באי-כוח המבקשת מדגישים, כי הם ערים לקושי הכרוך בכך שעד עתה טרם החלה שמיעת הראיות בתיק, אולם לטענתם, אין בעובדה שבשל אילוצי בית המשפט המחוזי שונה ההרכב הדן בתיק, בכדי להביא לשחרורם של המשיבים שמסוכנותם הינה מופלגת.

מנגד, טוענים באי-כוח המשיבים, כי אין מקום להאריך את מעצרם של המשיבים, שכן לא באשמת המשיבים נדחו הדיונים בבית המשפט המחוזי ואף לא באשמת המשיבים הוחלף הרכב השופטים הדן בתיק.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, ולאחר ששקלתי את נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, כפי שיובהר להלן.

לעניין הארכת מעצר לאחר תום תשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, קבע בית-משפט זה, כי "חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר" (ראו למשל בש"פ 5068/02 מדינת ישראל נ' כילאני (לא פורסם, 1.7.2002)).

הסמכות להארכת מעצר בתשעים יום, בכל פעם, ניתנה לשופט בית-המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי-דופן, כאמור לעיל, ואולם יש ומידת המסוכנות היא כה גבוהה עד שאין מנוס אלא להיעתר לבקשה. במקרה שבפני, שוכנעתי, כי לאור המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיבים, להם מיוחסות שורה של עבירות מן החמורות ביותר, אין מנוס מהארכת מעצרם, אולם לעת הזו בתשעים ימים נוספים בלבד.

ה משיבים מואשמים באישומים רבים, בעבירות אלימות מן החמורות והקשות ביותר ושנסיבות ביצוען מלמדות אף הם על מסוכנות ברף הגבוה ביותר. המשיבים פעלו לכאורה באופן אלים ביותר, תוך תכנון מוקדם ומוקפד, ביחד עם אחרים, כדי לפגוע בקורבנות חפים מפשע, תוך יצירת סיכון רב לכלל הציבור.

בפני ההרכב הקודם שהיה קבוע בתיק זה בבית המשפט המחוזי נקבעו 12 מועדים (כולל המועד למתן תשובה מפורטת לכתב האישום). בשל אילוצי בית המשפט, הוחלף הרכב השופטים הדן בתיק. עם החלפת ההרכב הדן בתיק בוטלו כל 12 המועדים שנקבעו לעיל.

בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 13.2.2012, קבע שני מועדים נוספים שיתקיימו בחודש מאי 2012, שהם במסגרת תשעים הימים הבאים.

ביום 15.2.2012 החלטתי, כי על המשיבה לפנות להרכב השופטים הדן בתיק העיקרי בבית המשפט המחוזי בבקשה לקבוע מועדים נוספים בנוסף למועדים שכבר נקבעו.

בהתאם לכך, בהחלטתו מיום 19.2.2012 קבע בית-המשפט המחוזי שני מועדים נוספים שיתקיימו בחודש מאי 2012, כך שבסך-הכל נקבעו ארבעה מועדים בחודש מאי 2012, שהם במסגרת תשעים הימים הבאים (13.5.12; 14.5.12; 15.5.12; 16.5.12) ועוד קבע את המועדים הנוספים הבאים: 20.5.12; 28.5.12; 29.5.12; 4.6.12; 5.6.12; 6.6.12; 10.6.12; 11.6.12; 12.6.12 ו-13.6.12.

ער אני לעובדה, כי סיום משפטם של המשיבים נראה עתה באופק רחוק. אשר-על-כן, בית-המשפט המחוזי מתבקש לעשות מאמץ נוסף ולקבוע מועדים נוספים לשמיעת הראיות וזאת כבר במהלך חודש מארס הקרוב בכדי שתשעים הימים ינוצלו כראוי על-מנת להביא להתקדמות משמעותית במשפטם של המשיבים וסיום ההליכים בעניינם. היה ולא תחול התקדמות נוספת במשפטם, יהיה מקום לשקול בעתיד אפשרות שחרורם של המשיבים למעצר בתנאים מגבילים.

לעת הזו שוכנעתי, כי הכף נוטה לזכות האינטרס, המחייב הגנה על שלום הציבור, וטרם הגיעה השעה להעדיף על פניו את אינטרס המשיבים ואת זכותם להתהלך חופשי.

לפיכך, אני מאריך בזה את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים , החל מיום 19.2.2012 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 34398-05-11 בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.