בש"פ 1258/10 מדינת ישראל נ. רבאח זבידה

רקע

א.

בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 27.2.10 או עד מתן פסק הדין בתיק פ' 13353-11-09 בבית משפט השלום ברמלה, לפי המוקדם.

ב.

כתב האישום, אשר הוגש ביום 27.5.09 (בתיק פ' 18751-05-09 שבהמשך הפך, מטעמים שאינם קשורים לענייננו, לתיק נשוא בקשה זו), ייחס למשיב עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ואיומים. כפי הנטען בכתב האישום, ביום 19.4.09 החזיק המשיב סמים מסוכנים מסוג הרואין (במשקל כ- 173 גרם ) וקוקאין (במשקל כ- 90 גרם ), מחולקים לאריזות או מנות, במתחם חצר ביתו. במסגרת חיפוש שביצעו שוטרים במקום, קילל אותם המשיב, כנטען וכשנעצר – החל להכותם ולאיים על חייהם. במסגרת עתירה לגילוי ראיה חסויה ולבקשת בא כוח המשיב, נפתח תיק במספור חדש – הוא התיק דנא.

ג.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. לאחר מספר דחיות לבקשת שירות המבחן, התקיים דיון ביום 5.7.09, במסגרתו הסכים בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, אך טען כי יש לבחון חלופת מעצר. בתסקיר לא הומלץ על חלופת מעצר, ונאמר כי קיים סיכון גבוה להישנות מעורבותו של המשיב בפלילים, וכי ספק אם בכוחם של המפקחים המוצעים לפקח עליו. בהחלטה מיום 16.7.09 הורה בית המשפט על מעצר המשיב עד תום ההליכים. נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה, וכי "עברו הפלילי של המשיב כולל עבירות רכוש, עבירות אלימות ועבירות לפי פקודת הסמים. עברו הפלילי הינו מהשנים האחרונות. המשיב ריצה תקופה בלתי מבוטלת מאחורי סורג ובריח. כל אלו מעידים על כך שמסוכנותו... משמעותית ורבה, והוא אינו נרתע מלשוב ולעבור על החוק".

הבקשה והדיון

ד.

בבקשתה הנוכחית פירטה המדינה את ההליך המשפטי בעניינו של המשיב עד כה ואת זה הצפוי. נאמר, כי שמיעת הראיות החלה, לאחר דחיות שונות, רק ביום 17.11.09, ועד כה התקיימו מספר ישיבות; נמסר כי התיק קבוע להמשך שמיעה ליום 18.2.10. עוד נמסר, כי טרם החל דיון לגופו של עניין בעתירה לגילוי ראיה שהוגשה מטעם המשיב. נטען, כי חרף הימשכות המשפט, אין לאיין את מסוכנות המשיב אלא מאחורי סורג ובריח, וכי מן המעשים המיוחסים למשיב קמה חזקת מסוכנות, ומדובר באדם שאינו ירא את החוק. נאמר, כי למשיב עבר פלילי מכביד ביותר, וכי את המעשים המיוחסים לו עשה כאשר עונש מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו; נשקפת איפוא מן המשיב סכנה לשלום הציבור.

ה.

בתסקיר המעצר שהוגש בשעתו לבית משפט השלום הוזכר כי המשיב כיום – כבן 29 – ניהל אורח חיים שולי, והידרדר לסמים, והוא בעל תפיסת עולם ודפוסי התנהגות עבריינים בתחום הסמים, בשונה מן הדרך בה הציג את עצמו. מכאן סיכון גבוה להישנות מעורבותו בפלילים. לא הומלץ, כאמור, על שחרור.

ו.

גליון הרישום הפלילי של המשיב כולל עמידה שבע פעמים בפני בתי משפט מאז היותו בן 19, בעבירות רכוש, אלימות וסמים – לרבות עבירות רבות של סחר בסמים, בהן נדון גם למאסר מאחורי סורג ובריח.

ז.

בדיון טענה עו"ד חינאוי למדינה, ומסרה את פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום מיום 18.2.10 לפיו עד (שוטר) שצריך היה להישמע לא הופיע, הגם שידע על הדיון; נשמע עד נוסף (שוטר אף הוא) וחקירתו לא נסתיימה. הפרקליטות – כך נאמר – ערה להתארכות ההליכים ותברר את מה שאירע, אך מסוכנות המשיב רבה נוכח נסיבות העבירה, קרי, כמויות משמעותיות של סם ואיום על שוטר.

ח.

בא כוח המשיב טען, כי יש הבדל בין המעצר עד תום ההליכים מתחילה לבין הארכה כמתבקש עתה, והדחיות כולן רובצות לפתח התביעה; למשל, תעודת חיסיון לא הומצאה במועד ובשלה נתבקשה דחיה; נמסרה לבסוף כעבור חודשים תעודת חיסיון חלקית והתביעה ביקשה דחיה נוספת. עד כה נשמעו, כך נמסר, שני עדים במלואם ושני חצאי עדויות, ונותרו עוד יתר עדי התביעה וכן המשיב ושני עדי הגנה. גם במועד אחד לא הובאו כנטען מוצגים, ושוב נתבקשה דחיה. לשיטת המשיב ניתן כיום לאיין את מסוכנותו בתנאים מגבילים, במרחק מן העיר לוד, במעצר בית מלא, באיזוק אלקטרוני ובהפקדה כספית.

הכרעה

ט.

לאחר העיון החלטתי להאריך את המעצר ב- 45 יום. המדובר בתיק לא גדול, שכל העדים בו הם שוטרים. התרשמתי ממחדלים דיוניים של המדינה שאינם מן המידה, הן באשר לתעודת החיסיון והן באשר להתייצבות עדים; אכן ראוי לה לתביעה שתבדוק את ההתנהלות בתיק. עברו הקשה של המשיב וסוג העבירות לכאורה בהן מדובר – החזקת סמים מסוג הרואין וקוקאין באריזות באופן המחשיד ביותר באשר למטרתן – מקשים על החלטת שחרור, והמסוכנות הסטטוטורית מצטרפת למסוכנות מוכחת נוכח העבר הפלילי. על כן אין מנוס מהארכת המעצר, אך הצדדים יפנו לבית המשפט לקביעת מועדים נוספים, כדי לקדם את המשפט ככל הניתן ועל פי הראוי.

י.

כאמור, המעצר מוארך בארבעים וחמישה יום מ- 27.2.10 או עד לפסק דין בתיק.