בש"פ 1262/03 אבו דבעאת בלאל נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער.

ההחלטה נשוא הבקשה ניתנה על ידי בית משפט קמא ביום 11.10.01. על פי ההחלטה, הוחמר עונש שהושת על המבקש, והוטל עליו לבצע עונש של עבודות שירות. בקשת הארכה הוגשה ביום 5.2.03, ונטען בה כי בשל תקלה משרדית, לא הוגשה בקשת רשות לערער במועד לבית משפט זה. דא עקא, כפי שמעירה בצדק באת כוחה המלומדת של המשיבה, הגב' ברזילי, לא הוסבר בבקשה כיצד טעות זו גרמה לכך שבמשך זמן כה רב לא רק שלא הוגשה לבית משפט זה בקשת רשות לערער או בקשת ארכה, אלא גם שהמבקש לא פעל על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולא התייצב לריצוי עונשו. איפשרתי למבקש להשיב לעניין זה. אף שהחלטתי המאפשרת זאת הומצאה לבא כוח המבקש, לא טרח המבקש לנצל הזדמנות זו. לכל אלה יש להוסיף, כי המבוקש הוא להגיש בקשת רשות לערער בפניי דרגה שלישית בעניין העונש, נושא אשר ברגיל אינו מעורר עילה מספקת למתן רשות לערער.

במצב זה, ובשים לב למידת האיחור החריגה ולהעדר הסברים ממשיים מצד המבקש, אני דוחה את הבקשה.