בש"פ 1275/03 בנימין טל נ. מדינת ישראל

1.המשיבה הגישה כתב אישום נגד העורר ונגד אדם נוסף (להלן - האחר). בכתב האישום, הכולל שני אישומים, טענה המשיבה כי כל אחד מן השניים ביצע עבירות של סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות וסרסרות למעשי זנות. האחר הואשם אף בעבירה של סחיטה באיומים. העורר הואשם, כמו כן, בעבירות של החזקת מקום לשם זנות וכליאת שווא. בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לעצור את השניים עד לסיום ההליכים המשפטיים. על כך קובל העורר.

2.האישום הראשון מספר על שתי נשים שהגיעו ארצה מאוקראינה בחודש יולי 2002, לאחר שחצו את הגבול הישראלי-מצרי באופן לא חוקי. שתי הנשים הועברו לידי האחר שהסיען לחיפה. לאחר יומיים הביאן האחר לתל אביב ומסר אותן לידי העורר, שהחזיק וניהל מקום לשם עיסוק בזנות. השתיים עבדו בזנות במקום שניהל העורר. הוא אסר עליהן לצאת מן המקום ללא ליווי. האחר היה מגיע למקום אחת לשבוע וקיבל תשלום מתוך האתנן. בחודש ספטמבר 2002 נמלטו אותן נשים מן המקום. בעקבות זאת, התקשר אליהן האחר ואיים בפגיעה בהן או בבני משפחתן שבאוקראינה. באישום השני, שהאחר אינו צד לו, נטען כי בחודש אוקטובר ובתחילת חודש נובמבר 2002 החזיק העורר וניהל מקום אחר לשם עיסוק בזנות. בית המשפט המחוזי בתל אביב מצא, כי קיימות ראיות לכאורה לגבי שני הנאשמים בכל הנוגע לעבירות השונות שיוחסו להם. מטבע הדברים שהעניין מתמקד בעבירה החמורה מבין העבירות בהן הם הואשמו, היא העבירה של סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, לפי סעיף 203א(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. בית משפט קמא סמך על דברים שאמר העורר בהודעתו לפיהם מחצית מן האתנן שולם על ידו לאחר וכי הוא שילם לאחר סך של 14,000 ש"ח כהשתתפות בהפסדו עקב בריחתן של הנשים. עובדות אלה מלמדות, כך לפי בית משפט קמא, על מעורבותו של העורר בעבירת הסחר.

3.מסכים אני עם בית המשפט המחוזי, כי הנתונים שצוינו מצביעים לכאורה על כך שגם העורר ביצע עבירה של סחר. אין מדובר במקרה זה בנשים שהגיעו מרצונן לעבוד בזנות אצל העורר. הן הובאו על ידי האחר ונמסרו לידיו של העורר. העורר הוא ששלט עליהן, הוא שהתחלק באתנן עם האחר והוא שפיצה את האחר משהן נמלטו. כל אלה מגלים כי ההתייחסות לנשים הייתה כאל קניין, הכפוף לעיסקה "מסחרית". משכך הוא, יש לומר כי לכאורה עסקינן בסחר. המסוכנות טבועה בעבירה זו ועל כן קיימת עילת מעצר. בעבירה מעין זו אין אף מקום, דרך כלל, להשתמש בחלופה למעצר.

4. הערר נדחה.