בש"פ 1287/98 צביקה שעשע נ. מדינת ישראל

זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט בייזר) מיום 8.2.98, להשית על העורר תנאים של מעצר בית מלא, בדירה שמחוץ לאזור השפלה, כחלופה למעצר.

כנגד העורר ואחיו הוגש כתב אישום בו הואשם האח ברצח צעיר שהתקוטט עימו, ואילו העורר הואשם בעבירות של נשיאת נשק שלא כדין ובאיומים כלפי אותו צעיר וחבריו במהלך הקטטה שקדמה לירי.

בא כוחו של העורר מבקש כי אקבע שאין ראיות לכאורה, ואף לא קמה עילת מעצר כנגד העורר. לחילופין מבקש הוא מבית משפט זה לקבוע כי העורר ישהה באותה דירה שמחוץ לאזור הארוע, באשדוד, אך בתנאי "מעצר בית חלקי", כך שיתאפשר לו לצאת לעבוד.

לא ראיתי להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא באשר לראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר כנגד העורר. אשר לחלופת המעצר, הסניגור המלומד לא הצביע בפני על חלופה מתאימה אחרת שיהיה בה כדי לענות על תכלית המעצר. התברר כי טרם הגשת כתב האישום עבד העורר בעבודות סבלות מזדמנות, ובפנינו לא הציג הסניגור מקום עבודה קבוע בו יועסק העורר.

אשר על כן אינני רואה כי ניתן להעתר לבקשה לאפשר לעורר לצאת לעבוד בשעות היום ולחייבו בשהות בדירה ששכר באשדוד רק בשעות הלילה.

עם זאת, אינני שוללת את האפשרות כי ניתן יהיה לשקול הקלה בתנאי שחרורו בערובה אם העורר יוכל להציג תשתית מתאימה שתבטיח פיקוח על העורר במקום עבודה קבוע.

א ם יעלה בידי סניגורו של העורר להצביע על תנאי פיקוח יעילים עם אפשרות עבודה, יוכל לשוב ולפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לשנות את התנאים שהתחייב בהם מרשו כחלופה למעצר.

אשר על כן, הערר נדחה.