בש"פ 1310/05 אלברט רפיליני נ. מדינת ישראל

בית משפט השלום שחרר את העורר למעצר בית מלא בביתו, תוך אפשרות לצאת מהבית במסגרת הישוב, לצורך הטיפול בבנו הנכה, לאחר שנעצר בגין החזקת סם מסוג קנביס בכמות של 2.5 ק"ג, והואשם בהחזקתו שלא לצריכה עצמית.

אין חולק כי מדובר באדם הצורך סמים באופן קבוע שנים רבות, ועל פי הערכת שופט השלום הוא התרשם שהסם לא נועד לסחר. בערר שהגיש לבית המשפט המחוזי, נקבע כי החזקה שהסם לא נועד לצריכה עצמית, הנובעת מכמות הסם שהיתה ברשותו של העורר, היא ענין להכרעתו של בית המשפט שידון בראיות. עם זאת, קבע כי לעורר נסיבות אישיות מיוחדות וההחלטה על שחרורו בתנאים מגבילים מבטאת איזון נכון. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי לאחר קבלת תסקיר מבחן בעניינו של העורר, ניתן יהיה לשקול הקלה בתנאי השחרור.

על החלטה זו הוגש הערר בפניי. העורר מבקש כי יאופשר לו לצאת ממעצר הבית, לנהוג ברכב כדי להגיע לירושלים ולצאת מישובו למטרות שונות. יתכן שיש מקום לאפשר הקלות בחופש תנועה לעורר, אך בהעדר תסקיר, אין בידי לקבוע את היקפן של ההקלות.

לפיכך אני מורה כי יוגש תסקיר מעצר ביחס לעורר על ידי שירות המבחן, שיתן דעתו על צרכיו של העורר ועל האפשרות שיקלו בהגבלות החלות עליו כיום, מבלי לסכן את הציבור.

תסקיר שירות המבחן יוגש בתוך 21 ימים לבית משפט השלום אשר ישקול לאחר קבלתו את התנאים המתאימים לעורר זה ככל שהוא נזקק ליציאה מביתו.

העורר יוכל, עד לקבלת התסקיר, לצאת למפגש השבועי עם קבוצת התמיכה, וכן יוכל לצאת בהיתר מיוחד לסידור העניינים הקשורים בטיפול בבנו הנכה, גם מחוץ לישוב בו הוא מתגורר. התנאים הכספיים של הערובה יעמדו בעינם.

הערר מתקבל, אפוא, באופן חלקי בהתאם לאמור.