החלטהעליוןבית המשפט העליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1314/00 מדינת ישראל נ. חמזה ג'ברין

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום משפט ברצח ושודבקשת המדינה להארכת מעצר עד תום משפט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נעתר לבקשת המדינה והורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, מעבר לתשעה חודשים, או עד מתן פסק הדין, לפי המוקדם. ההחלטה התבססה על מהות העבירות החמורות, על חזקת המסוכנות שנותרה בעינה, על עמדת בא-כוח המשיב ועל השלב המתקדם של המשפט.

העובדות

המשיב הואשם ברצח ובשוד בנסיבות מחמירות לאחר שנטל חלק בהריגת הקורבן בדירתו וגניבת כספים וחפצים. המשיב עצור מאז יוני 1999 ופרשת התביעה נסתיימה בדצמבר 1999. בא-כוח המשיב אמר כי אין להתנגד להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים אם הכרעת הדין תידחה, וביקש לדחות את הדיון בשל מחלת מומחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים מעבר לתשעה חודשים בשל המשך ניהול המשפט?

הלכות

  1. 1

    הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים נעשתה בהתחשב בחזקת המסוכנות שנותרה בעינה, בעמדת בא-כוח המשיב ובשלב המתקדם של המשפט

    ״נוכח מהות העבירות, חזקת המסוכנות של המשיב שנותרה בעינה, בהתחשב בעמדה שהביע בא-כוח המשיב באשר להארכת המעצר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • תשעה חודשים
  • חזקת המסוכנות
  • רצח
  • שוד בנסיבות מחמירות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

1314/00

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקש

ת :

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

חמזה

ג'ברין

בקשה

(בהסכמה) להארכת מעצר מעבר לתשעה

חודשים

על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי

(סמכויות

אכיפה-מעצרים), התשנ"ו1996-

תאריך

הישיבה: כא' באדר א' תש"ס (27.2.2000)

בשם

המבקשת: עו"ד יאיר חמודות

בשם

המשיב: עו"ד אריאל עטרי

החלטה

1.ביום 27.5.1999 הוגש כנגד המשיב כתב אישום בעבירה של רצח ובעבירה של שוד בנסיבות מחמירות.

על-פי האמור בכתב האישום התארח המשיב ביחד עם אחר בביתו של הקורבן בירושלים. במהלך השהות במקום קשרו השניים קשר לרצוח את הקורבן וזאת כדי לאפשר להם לגנוב מביתו כסף וחפצים אחרים. על-פי התכנון שנרקם בין המשיב ושותפו, כך נכתב בכתב האישום תקפו השניים את הקורבן היכו בראשו בחפץ קהה, כפתו בידיו וברגליו וחנקו אותו למוות על-ידי הידוק חגורה סביב צווארו. לאחר מכן גנבו מן הדירה 6,000 ש"ח וחפצים אחרים. הם נטלו את מפתחות רכבו, גנבו את הרכב ונמלטו.

2.ביום 1.6.1999 החליט בית המשפט לעצור את המשיב עד תום משפטו. שותפו בפרשה נתפס רק בחודש ינואר השנה ובתאריך 30.1.2000 הוגש נגדו כתב אישום. גם מעצרו הוארך עד תום משפטו וזאת בהסכמתו.

ביום 2.2.2000 ביקשה התביעה מבית המשפט המחוזי לאחד את משפטו של המשיב עם משפטו של הנאשם האחר. בא-כוח המשיב התנגד לבקשה ושותפו ביקש להשהות את תגובתו. בינתיים עומד להסתיים משפטו של המשיב.

3.בתשובתו לכתב האישום הודה המשיב כי היה בדירת המנוח בעת שנרצח אך כפר בכך שנטל חלק אקטיבי בביצוע מעשה הרצח. פרשת התביעה במשפטו של המשיב נסתיימה ביום 30.12.99. המשיב בחר שלא להעיד ובא-כוחו ביקש לדחות את המשך הדיון על-מנת לאפשר לו להעיד פתולוג מטעמו. לשאלת בית-המשפט ציין בא-כוח המשיב באותה ישיבה כי "אם בעקבות הדיון הבא בית המשפט ימצא לנכון לקבוע את מועד הכרעת הדין לאחר סיום תשעת החודשים שבהם נמצא הנאשם במעצר אנחנו לא נתנגד לכך שמעצרו יוארך על-פי חוק".

במחצית חודש ינואר השנה פנה בא-כוח המשיב לבית המשפט בבקשה לדחות את ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 31.1.2000. הוא ציין כי המומחה לפתולוגיה שאמור להעיד מטעם המשיב חלה וביקש לדחות את הדיון לחודש מרץ. עוד ציין בבקשתו הכתובה כי "באשר להארכת מעצרו של המבקש מעבר לתשעה חודשים, מפנה החתום מטה לנאמר על-ידו בישיבה האחרונה". התיק נדחה ליום 5.4.2000 והצדדים מעריכים כי במועד זה תסתיים שמיעת העדויות וישמעו הסיכומים.

היום מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

נוכח מהות העבירות, חזקת המסוכנות של המשיב שנותרה בעינה, בהתחשב בעמדה שהביע בא-כוח המשיב באשר להארכת המעצר ובהתחשב גם במוצאות התיק ובשלב המתקדם של המשפט, הריני נעתר לבקשת המדינה ומורה על מעצרו של המשיב בתשעים יום נוספים החל מיום 27.2.2000 או עד ליום מתן פסק הדין במשפטו, הכל לפי המוקדם יותר.

ניתנה היום, כא' באדר א' תש"ס

(27.2.2000).

ש

ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00013140.

W02

/אמ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים נעשתה בהתחשב בחזקת המסוכנות שנותרה בעינה, בעמדת בא-כוח המשיב ובשלב המתקדם של המשפט