פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1314/11
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
אלברט חמו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע, מיום 4.2.2011, בב"ש 4/11, שניתן על ידי סגנית הנשיא השופטת שרה
דברת
תאריך הישיבה:
י"ח באדר א'
התשע"א (22.2.2011)
בשם העורר:
עו"ד יפעת זינר
בשם המשיבה:
עו"ד אפרת גולדשטין
החלטה
בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום באשדוד נטען, כי בתאריך 17.12.10 איים העורר על אשתו כי ירצח אותה, וכחודש לפני אירוע זה הוא תקף אותה כאשר בעט ברגלה והכה אותה בראשה. בגין מעשים אלה יוחסו לעורר עבירות של איומים ותקיפת בן-זוג, והמשיבה עתרה למעצרו עד תום ההליכים. לבקשה זו לא נעתר בית-משפט השלום, שהורה כי העורר ישולב בתהליך טיפולי לגברים אלימים ב"בית נועם". בגדרו של ערר שהגישה המשיבה נהפכה הקערה על פיה, והעורר נעצר בהוראתו של בית המשפט המחוזי. נגד החלטה זו מופנה הערר שבפני.
באת-כוח העורר סבורה כי ראיות המשיבה להוכחתו של כתב האישום אינן עומדות במבחנו של סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות-אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. השקפה זו אינה מקובלת עלי, הואיל ובמרכזן של ראיות התביעה ניצבת גרסתה של המתלוננת, ששאלת מהימנותה תיבחן ותוכרע בבוא השעה על ידי הערכאה הדיונית. באשר להצעה כי העורר ישולב בתהליך טיפולי, סבורני כי בדין קבע בית המשפט המחוזי שאין בחלופה זו ליתן מענה הולם למסוכנותו כלפי אשתו. הראיה הטובה ביותר לכך היא העובדה שעניין לנו עם מי שהורשע בעבר מספר פעמים בעבירות דומות ואף נשא במאסר, אולם שב לסורו וגם מאסר על-תנאי העומד נגדו לא הרתיעו מכך. את הסכנה הזו איני מוכן להניח לפתחה של המתלוננת, ועל כן, ככל שהעורר יבקש באמת ובתמים להירתם לתהליך טיפולי, יוכל לעשות זאת רק לאחר שיסתיימו ההליכים בעניינו.
הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ח באדר א'
התשע"א (22.02.2011).
ש ו פ ט