בש"פ 1316/00 אביעד בוורסקי נ. מדינת ישראל

1.העורר ושותפו לעבירה (להלן: הנאשמים) הובאו לדיון בבית המשפט המחוזי בנצרת בהאשמות של קשירת קשר לפשע ושוד מזויין. על-פי הנטען בכתב האישום, קשרו הנאשמים קשר לשדוד עובד תחנת דלק, והגיעו לתחנה כשהם רכובים על אופנוע ומצוידים בנשק אוטומטי. הם נכנסו לתחנה, איימו בנשק על עובד התחנה ושדדו את הכספים שברשותו. מייד עם מעצרם הודו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם - כך עולה מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.2.2000.

2.בישיבה שנתקיימה בבית המשפט במועד האמור איחר נציג המדינה להתייצב לדיון. בית-המשפט, לאחר שעיין בתסקירים שהוגשו לו אודות הנאשמים, החליט לדחות את בקשת המדינה לעצור את הנאשמים עד תום משפטם ומצא כי יש לשקול בעניינם חלופת מעצר.

בהחלטתו קבע בית המשפט הנכבד כי על הנאשמים להמציא תצהירים עשויים על-ידי ערבים מטעמם, עד ליום 21.2.2000. בית המשפט קבע את המשך הדיון ליום 23.2.2000. הערר מופנה כנגד דחיית מועד הדיון. העורר סבור כי משהחליט בית המשפט לשחרר אותם ממעצר ולשקול חלופת מעצר, ראוי היה שיכריע בדבר בלא לדחות את המשך הדיון למועד אחר.

3.נציגת המדינה אינה מתנגדת להקדמת מועד המשך הדיון אולם מדגישה כי אין די בהצעת חלופת מעצר ובהמצאת שמם של מי שמוכן לשמש הערבים וכי ראוי לבחון את טיבה של החלופה ולבחון אם הערבים ראויים ומסוגלים לעמוד בהתחייבות שמבקשים הם ליטול על עצמם.

כיוון שכך, ראוי כי העורר יקדים וימציא לנציגת התביעה בבית המשפט המחוזי בנצרת פרטים על החלופה המוצעת ועל זהות הערבים. כיוון שיש הסכמה לכך מטעם המדינה, יפנו העורר ונציגי המדינה בבקשה משותפת לבית המשפט להקדים את מועד הדיון, על מנת להשלים את ההחלטה בנושא חלופת המעצר.

בכפוף לאמור לעיל נדחה הערר.