בש"פ 1324/17 פלוני נ. מדינת ישראל

1.מונח בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (מ"ת 57403-05-16, כבוד השופט א' אברבנאל )

בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר, ונותר על כנו המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני. העורר מבקש כי יוסר הפיקוח האלקטרוני, וכי הוא יישאר במעצר בית פרט ליציאה לעבודה עם אביו.

על-פי כתב האישום שהוכח לכאורה, ביצע העורר, יליד 1983, שורת עבירות מין כלפי המתלוננת, ילידת 1997, מסוג אינוס, מעשה סדום ומעשה מגונה. כן מואשם העורר בגין האירועים בכליאת שווא ובהחזקת ושימוש בסם לצריכה עצמית.

הוגשה בקשה קודמת לעיון חוזר, אשר נידונה לפני כחודשיים על ידי בית המשפט המחוזי. נקבע כי העורר יקבל חלון התאווררות בדמות יציאה ממקום מעצרו למשך 4 שעות ביום. תסקיר שהוגש במסגרת דיון זה, התייחס למצוקתו של המבקש ושל בני משפחתו כתוצאה מהמעצר בפיקוח אלקטרוני.

בהחלטתו נשוא הערר דנן, בית המשפט המחוזי הדגיש כי "בשלב זה אין הצדקה לשנות את נקודת האיזון", שתוארה לעיל. לצד זאת נכתב כי "מובן שחלוף זמן משמעותי נוסף עשוי להיות גורם בעל משקל בבחינה מחודשת של החלטה זו, ואולם כאמור טרם הגיעה העת לכך". לתפישת הסנגור, בית המשפט המחוזי לא נתן מספיק משקל להליך שהעורר עובר במסגרת צו-פיקוח המבחן שקיבל.

2.אינני סבור כי נפלה טעות משפטית המצדיקה קבלת הערר. מבלי להידרש מבחינה משפטית לדבר האפשרות של חלונות התאווררות במסגרת מעצר בפיקוח אלקטרוני, נראה כי על פי מבחן התוצאה, החלטות בית המשפט קמא נקבעו תוך מאמץ ניכר להתייחס הן לאינטרס של הפרט והן לאינטרס הציבורי, כאשר דגש מושם על התחשבות גם במתלוננת. אין זה אומר כי במקרה המתאים לא ניתן לבוא צעד נוסף לקראת העורר ולבטל את המעצר האלקטרוני. אלא, כי עמדת בית המשפט המחוזי היא שטרם הגיע העת לערוך שינוי כזה או לשקול מתן היתר לעורר לעבוד עם אביו. בנסיבות העניין אף יש מקום לתת את הדעת לכך שהמתלוננת טרם העידה.

3. הערר נדחה.