בש"פ 1332/02 סלאמה אבו סהיבאן נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. על פי הנטען בכתב האישום נהג העורר ברכב מסוג סובארו ובו שני אנשים נוספים, אחד מהם הועמד לדין באותו כתב אישום והאחר אינו ידוע. בתחנת דלק שבצומת בית קמה עמדה ניידת של המשמר האזרחי ברהט, אשר תידלקה באותה שעה. נאמר בכתב האישום כי העורר והנאשם השני שעימו עצרו את רכבם ליד הניידת וקראו לעבר המתלוננים – מתנדבי המשמר האזרחי ברהט - קריאות מעליבות. שני הרכבים החלו לנסוע. העורר והנאשם השני יידו מרכבם בקבוקי בירה לעבר הניידת והמתלוננים. לאחר מכן המשיכו העורר ושותפו לאישום בנסיעה לכיוון רהט, כשהעורר נוהג את הרכב בצורה פרועה ומבצע "זיגזגים" בכביש כדי למנוע מהמתלוננים לעקפם. העורר לא שעה לקריאות המתלוננים שהורו לו לעצור את רכבו ונכנס לרהט כשהוא נוסע בניגוד לכיוון התנועה. לאחר מכן, כך נטען, חסמו העורר ונאשם השני את הניידת ויידו לעברה אבנים עד שנאלצה לעצור. עקב מעשים אלו, יוחסו להם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מעשי פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ונהיגה בניגוד לכיוון התנועה. עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרם של העורר והנאשם השני.

בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא טימור) הורה על מעצרו של העורר בלבד. על החלטת המעצר הוגש הערר שבפני. בא-כוח העורר טען בפני כי התפתחות החקירה מלמדת כי אין תשתית ראייתית מוצקה לכל המעשים המיוחסים למרשו, כי חקירת המשטרה בפרשה זו היתה לקויה וכי מרשו לא היה שותף לזריקת בקבוקים או אבנים על הניידת. כן הדגיש הוא כי מדובר בצעיר ללא עבר פלילי והצביע על כך כי ניתן למצוא חלופות למעצר.

באת-כוח המדינה טענה כי העורר הודה בחקירה בחלק מן המעשים המיוחסים לו, אישר כי היו חילופי דברים בינו לבין המתלוננים, וכן הודה כי נהג ב"זיגזג" עקב היותו שתוי. היא הצביעה על הסיכון הנשקף ממעשיו של העורר אשר כוונו כנגד אנשי המשטרה בעת מילוי תפקידם המשטרתי. בתום הדיון החלטתי לבקש תסקיר מעצר משירות המבחן כדי לעמוד על האפשרות לשחרר את העורר בתנאים של חלופה. משהוגש תסקיר המעצר התברר כי שירות המבחן סבור שהעורר זקוק לחלופה מפקחת ומשמעותית שיהיה בה כדי להפחית מן הסיכון הנשקף ממנו.

שקלתי את מכלול הנסיבות הקשורות במעצרו של העורר, את העבירות המיוחסות לו ובאתי לכלל מסקנה כי לכאורה ניתן היה להסתפק בחלופה למעצר, אם תמצא כזו. המעשים המיוחסים לעורר, אשר הופנו כנגד אנשי משטרה מרהט, שלכאורה כינה אותם כ"משת"פים" ופגע בהם עקב מילוי תפקידם, אכן מצביעים על מסוכנות. עם זאת, יש להביא בחשבון כי העורר הוא צעיר בן 22, ללא עבר פלילי, ואף כי תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה של קבלת רכב גנוב ושינוי זהות רכב, הרי אין מדובר בצעיר שהוא עבריין. שותפו לאישום שוחרר בערובה, והעורר נתון כבר כחודשיים במעצר ואין לדעת מתי יסתיים משפטו.

בנסיבות אלה, מן הראוי לעשות מאמץ ולמצוא חלופה הולמת למעצר. הוגש לי תצהיר של סגן ראש עיריית רהט, המצהיר כי מוכן הוא ליטול תחת פיקוחו את העורר. אפשרות זו לא נבחנה על ידי שירות המבחן, בשל מניעה אובייקטיבית. אשר על כן, הערר מתקבל כך שעניינו של העורר יוחזר לבית המשפט המחוזי לבחינת התאמתה של חלופת המעצר המוצעת או בחינת אפשרות של חלופה אחרת וקביעת תנאים מתאימים לשחרורו של העורר בתנאי חלופה.