בש"פ 1347/22 עטא סדה נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט ע' דרויאן-גמליאל ) במ"ת 1108-12-21 מיום 4.2.2022, שבגדרה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

1.

ביום 1.12.2021 הוגש נגד העורר כתב אישום, אשר מייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא – עבירה לפי סעיף 329(א)(1) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); נשיאה והובלת נשק ותחמושת בצוותא – עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא בצירוף סעיף 29 לחוק; וקשירת קשר לפשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

2.

על-פי עובדות כתב האישום, עובר ובסמוך ליום 3.11.2021, קשרו העורר ואדם אחר (להלן: האחר ) קשר להתחמש בנשק ובתחמושת על מנת לירות במתלונן, שעבד בחנות טלפונים סלולריים בסמוך לכיכר פייסל בג'לג'וליה (להלן ובהתאמה: התוכנית ו- החנות ). בהתאם לתוכנית, ביום 3.11.2021 בשעות הערב, הצטיידו העורר והאחר באקדח ובו מחסנית עם כדורי 9 מ"מ (להלן: האקדח ), והגיעו בסמוך לחנות, כשהם לובשים ברדסים על ראשיהם, מסיכות קורונה שחורות על פניהם, והאחר אף הצטייד בכפפות ונשא עליו את האקדח. בהתאם לתוכנית, העורר נותר עומד מחוץ לחנות ובחן את סביבתה, כדי לאבטח את המקום לצורך הוצאת התוכנית לפועל, בעוד שהאחר נכנס לחנות, הוציא את האקדח, דרך אותו וכיוון אותו לעבר המתלונן כשהוא מתקדם לעברו. בשלב זה, האחר ירה כדור שפגע במתלונן בפלג גופו התחתון, ובין השניים החל להתפתח מאבק. בעקבות הירי, העורר התקרב לחנות כדי לראות את המתרחש. במסגרת המאבק, המתלונן הצליח להדוף את האחר אל מחוץ לחנות, ושם התמוטט כתוצאה מפגיעת הכדור בו. כשהעורר לידו, האחר המשיך לירות לעבר המתלונן 6-5 כדורים נוספים, בעוד שהמתלונן מנסה להימלט ממנו, עד שהאחרון התמוטט על הכביש והעורר והאחר נמלטו יחד מהמקום. כתוצאה מהירי, המתלונן פונה באמבולנס לבית החולים מאיר בכפר סבא, עבר ניתוח ונגרמו לו חבלות חמורות של פצעי ירי בגפיים התחתונות וביד שמאל ושבר בעצם הפיבולה השמאלית.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים.

בהחלטתו מיום 4.2.2022, קבע בית המשפט המחוזי כי "עולה מסכת ראייתית מוצקה, המבססת לכאורה סיכוי סביר להרשעת המשיב במיוחס לו בכתב האישום", וכן כי קמה נגד העורר עילת המסוכנות הסטטוטורית, המתעצמת לנוכח עברו הפלילי המכביד של העורר, שלכאורה ביצע את המיוחס לו עודנו אסיר ברישיון.

בדיון מיום 13.2.2022, טענה באת כוח העורר, כי גם בהנחה שקיימות ראיות לכאורה בתיק, יש לתת משקל לכך שהעורר לא אחז בנשק, לא ירה ולא נכנס לתוך החנות, אלא רק נכח במקום, ובהינתן חלקו באירוע, ניתן לבחון בעניינו חלופת מעצר.

בהחלטתו מאותו יום, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, בהתייחסו לכך שמי שעובר עבירות חמורות לכאורה בהיותו אסיר ברישיון, אינו ראוי לאמון הבסיסי הנדרש כדי לשקול חלופת מעצר.

4.

על כך נסב הערר דנן, שבמסגרתו טענו הסניגוריות המלומדות כי אין ראיות לכאורה כנגד העורר, ולמצער, כי יש להורות על חלופת מעצר בעניינו.

5.

אומר בקצרה כי דין הערר להידחות.

כנגד העורר עומדת ראיה בעלת עוצמה בדמות שתי טביעות אצבע של העורר שנמצאו בזירת האירוע. בסרטוני מצלמות האבטחה שתיעדו את האירוע מזוויות שונות, ניתן לראות את שותפו של האחר, כאשר במהלך האירוע, אותו אדם מתקרב לחנות ונוגע בידיו במכסה המנוע של הרכב שחנה בצמוד לחנות, ובצדו החיצוני של חלון הראווה של החנות. והנה, הפלא ופלא, בדיוק במקום שבו נגע אותו אדם, הופקו שתי טביעות אצבע של העורר. אני נכון לקבל טענת ההגנה כי העורר, שהוא תושב יפו, שוהה לעיתים קרובות בג'לג'וליה, אך קשה להלום צירוף מקרים מופלא שבו שתי טביעות אצבע של העורר נמצאות בדיוק במקום שבו נחזה האדם בסרטון כשהוא נוגע בחלון וברכב.

לכך יש להוסיף כי העורר אוכן בג'לג'וליה בין השעות 18:48-14:26, כשעה לאחר מכן קיימת "דממת אלחוט" ואין כל התקשרות, כאשר האירוע התרחש בשעה 19:13 ובשעה 19:56 העורר אוכן כבר ביפו. דהיינו, בסמוך לשעת האירוע העורר היה בג'לג'וליה.

ולבסוף, ולא אחרון בחשיבותו, העורר עצמו אינו נותן כל הסבר לנוכחותו בזירה. בשתי החקירות הראשונות שמר על זכות השתיקה ובחקירה השלישית הכחיש באופן סתמי את המיוחס לו.

6.

לטענת ההגנה, גם בהנחה שהעורר הוא האדם שנחזה בסרטונים, הרי שנוכחותו במקום היא של עובר אורח תמים.

בטענה זו אין ממש, ודי לצפות באחד הסרטונים, שם נחזה העורר והאחר מגיעים יחד למקום, כאשר האחר נכנס לחנות בעוד העורר מסתובב מול החנות, פונה לאחור והולך בדרך שבה הגיע למקום, נעמד ושוב חוזר במהירות לכיוון החנות, שם נאבקו המתלונן והאחר, ואז נראה נוגע ברכב ובחלון, ולאחר מכן השניים מסתלקים יחדיו. מהסרטון נראה בבירור כי העורר והאחר מתואמים ביניהם, באופן המלמד על מודעותו של העורר לתוכנית, ועל כך נאמר כבר במקורותינו, בבחינת שאלה רטורית "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו".

7.

משקבעתי כי יש ראיות לכאורה כנגד העורר אומר בקצרה כי המדובר במעשה חמור ביותר, של ירי מכוון מטווח קצר בכוונה ברורה לפגוע באופן קשה במתלונן. כנגד העורר קמות עילות מעצר סטטוטוריות מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) וכן מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2)+(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996). לעורר חמש הרשעות קודמות בעבירות סמים ורכוש; הוא נידון בחודש נובמבר 2020 ל-29 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות סמים ורכוש, ממנו שוחרר שחרור מוקדם ביום 11.1.2021, והעבירות המיוחסות לו בתיק זה בוצעו בשעה שהיה עדיין אסיר ברישיון. במצב דברים זה, חלופת מעצר לא תסכון ואין מקום לתסקיר שירות מבחן בעניינו של העורר.

8.

סוף דבר, שהערר נדחה.