בש"פ 1347/98 יפת עטור נ. מדינת ישראל

בית המשפט השלום ציווה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים בגין אישום בהחזקת 27 מנות סם שלא לצריכה עצמית.

בית המשפט המחוזי הטיל על העורר תנאים לחלופת מעצר, ואלה נקבעו בבית אבי חברתו שבקרית אתא. בהחלטתו קבע השופט המחוזי הנכבד, כי נגד העורר אין עילת מעצר. לפיכך, טען העורר לפני כי בהעדר עילת מעצר אין לקיים גם את החלופה שנקבעה.

התביעה לא ראתה לערור על קביעת השופט המחוזי, כיוון שהיתה מוכנה להסתפק במעצר הבית בתנאים שהושתו עליו. משבא הענין לפני, אינני מתקשה לקבוע כי אכן קיימת עילת מעצר נגד העורר, ולפיכך מעצר הבית, כחלופה למעצר יעמוד בעינו.

ב"כ העורר, עו"ד בכר, טען עוד כי מרשו חלה מאז הדיון הקודם והוא לקה בארוע מוחי. בתנאים אלה הוא זקוק לפיזוטרפיה, לביקורים במרפאה ושהותו במקום בו נקבע מכבידה מאוד, מקשה על הטיפול ומי שקיבל עליו להחזיקו בביתו לא יוכל להמשיך ולהשגיח עליו.

באת כוח התביעה, הגב' כץ, אינה מתנגדת כי החלופה שנקבעה תשונה, ובלבד שייקבעו תנאי חלופה חדשים שיבטיחו את תכלית המעצר.

הסניגור מצידו, הודיע כי יכול הוא להציע מקום מתאים אצל אדם אחר באזור.

הצדדים יבואו בדברים ויגבשו בהסכמה את מקום החלופה, לאחר שתוצג התחייבות בתצהיר מאדם המוכן לערוב לקיום תנאי החלופה בביתו.

התנאים המוסכמים יוצעו לבית משפט זה בצירוף התצהיר האמור, והחלופה החדשה תיקבע בהתאם.