בש"פ 1348/97 מדינת ישראל נ. ביתן משה

1.על המשיב הוגש כתב אישום בשל עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. לפי הנטען בכתב האישום דקר את אמו העוורת חמש דקירות וגרם לה קרע במעי הדק שהצריך אשפוז וניתוח.

בית המשפט המחוזי מצא שיש ראיות לכאורה וכי יש עילה למעצר. אף על פי כן קבע, כפי שאמר, "לא בלי היסוס, תוך התחבטות קשה" שניתן להסתפק בשחרורו של המשיב בערובה ובתנאי שישהה "במעצר בית מלא" בבית אחותו בנתיבות.

בא כוח המדינה עררה על ההחלטה. לטענתה יש יסוד להניח שהעבירה נעברה על רקע שימוש בסמים ומכאן הסיכון שהמשיב ימשיך להשתמש בסם ושוב הפעם לא ישלוט במעשיו. לפיכך יש לעוצרו עד תום ההליכים.

2.נסיבותיה של הפרשה אינן ברורות וגם המניע שגרם לו למערער לעשות מה שעשה אינו ידוע. דבריה של אמו, המתלוננת, בהודעה שמסרה לחוקרי המשטרה, על הדברים שאמר המשיב בשעת מעשה, מעוררים חשש שפעל בהשפעת סמים.

באפשרות זאת תומכת גם חוות דעת פסיכיאטרית של ד"ר פוקס, סגן פסיכיאטר מחוז הדרום, לפיה אין למשיב היסטוריה פסיכיאטרית, לא התגלו אצלו סימנים של מחלת נפש או פיגור שכלי, ולטענתו יש לו אמנזיה (שיכחה) לגבי הארוע ו"יתכן שהתנהגותו בעת הארוע היתה תחת השפעה של שימוש בסמים". זאת, כנראה, על סמך דבריו שבמשך שנים רבות נהג להשתמש בסמים.

3.החשש שמעלה בא כוח המדינה אינו חשש של מה בכך, כשם שאין לדחות בקש את טענת בא כוח המשיב שמדובר, כנראה, בארוע חד פעמי וכי שהותו של המשיב בבית אחותו מבטיחה שלא יחזור על מעשיו. לאור מצב מיוחד זה נראה לי שיהיה מקום לשקול מחדש את שחרורו בערובה, אחרי שיוגש עליו תסקיר של שרות המבחן שיפרוש יריעה שלימה יותר של עברו ושל התנהגותו.

4.לפיכך אני מורה כי יוגש על המשיב תסקיר של שרות המבחן. התסקיר יוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע תוך 15 ימים. אחרי הגשתו של התסקיר יקבע בית המשפט המחוזי מועד לדיון וישקול מחדש אם לשחרר את המשיב בערובה, לאור המידע שיובא לפניו בתסקיר.

בשלב זה, וכפוף להחלטה שתינתן כאמור, אני מורה כי המשיב ישאר במעצר עד תום ההליכים.

5.המזכירות תמציא בהקדם עותק של ההחלטה גם לשרות המבחן למבוגרים.