בש"פ 1380/22יוסף אל קדאים נ. מדינת ישראל

לפניי שתי עתירות לגילוי ראיה חסויה שהוגשו בהתאם לסעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות ), על ידי שניים מהנאשמים בתפ"ח 54569-06-21 – הנאשם 1, מר יוסף בן אחמד אל קדאים (העותר בבש"פ 1380/22), והנאשם 5, מר אחמד בן פאיז דנון (העותר בבש"פ 1629/22).

ביום 14.4.2022 קיימתי דיון במעמד הצדדים בעתירות, ובמהלכו גם ערכתי דיון במעמד כל אחד מהצדדים בנפרד: תחילה על מנת להתעדכן בבקשות העותרים בהינתן קו ההגנה המתוכנן על ידם, ואחר כך על מנת לשמוע את הסברי המשיבה ביחס לתעודת החיסיון ולעיין בחומר החוסה בה. בתום הדיון הצעתי למשיבה לבחון את האפשרות להרחיב פרפראזות מסוימות שמסרה לעותרים, וזאת תוך הבהרה כי הרחבה זו נועדה על מנת לדייק את הצגת הדברים – ולאו דווקא על מנת להביא למסירת מידע העשוי לתמוך בהגנת העותרים.

לאחר שהמשיבה ביקשה וקיבלה ארכה על מנת לבחון את עמדתה ביחס להצעת בית המשפט, הודיעה ביום 27.4.2022 כי היא מקבלת אותה, והרחיבה שתיים מהפרפראזות באופן המפורט בהודעתה האמורה. בתגובה הודיעו באי כוח העותרים כי לא להרחבות שכאלה פיללו, באשר אין הן מחדשות להם דבר, ואין בהן כדי לקדם או להועיל לעניינם של העותרים. עוד ביקשו באי-כוח העותרים כי יקבע דיון נוסף בעתירות.

עם כל ההבנה לעמדת באי-כוח העותרים, עתירה לגילוי ראיה אינה "תוכנית כבקשתך", ובית המשפט איננו יכול לאשר חשיפה של מידע חסוי בהליך פלילי אלא אם, כלשון סעיף 44(א) לפקודת הראיות, " הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, או שהיא חיונית להגנת הנאשם ". במהלך הדיון שהתקיים בתיק, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את החומר הסודי, הגעתי למסקנה כי אין באפשרותי להורות על חשיפת מידע מהחומר החסוי, וכל שניתן, בהסכמת המשיבה, הוא להרחיב את הפרפראזות שניתנו באופן שישקף לבאי-כוח העותרים בצורה טובה יותר את הגרסאות שמסרו לקוחותיהם לרשויות הביטחון.

משכך, ומשנמסרו הפרפראזות המתאימות, דין העתירות להידחות. מעבר לכך, לא ראיתי הצדקה לקיים דיון נוסף בעניין, משענייננו מוצה בדיון שהתקיים.

להשלמת התמונה אוסיף כי בדיון שהתקיים הבהירה המשיבה כי תאפשר זימון של עדים הרלוונטיים לבירור טענות העותרים ביחס לחקירתם על ידי רשויות הביטחון, וזאת בהתאם לכללים המקובלים לעניין זה. ויובהר, בין עניין זה לבין העתירה לגילוי ראיה אין קשר ישיר, אם כי תיתכן זיקה בין הדברים. מכל מקום, מכלול טענות הצדדים ביחס לזימון העדים הללו וחקירתם שמורות להם.