החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1381/08פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין פלילי · ראיות חסויות ופסילת הודאהבקשת רשות/עתירה לגילוי ראיות חסויות בהליך פלילי שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע

העותר, שנאשם בעבירות ביטחוניות במסגרת ארגון טרוריסטי, ביקש לגלות ראיות חסויות לפי תעודת חיסיון של שר הביטחון, בטענה שהודאותיו הושגו באמצעים פסולים. השופט בחן את הראיות החסויות ומצא שאין בהן כדי לשרת את הגנת העותר או לתמוך בטענתו. הבקשה נדחתה.

העובדות

נגד המבקש הוגש כתב אישום בעבירות ביטחוניות הקשורות לארגון טרוריסטי. שר הביטחון חתם על תעודת חיסיון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות, והתעודה סויגה כך שאינה חלה על טענות פסילה הנוגעות לחקירה. בא-כוח המבקש ביקש לגלות את הראיות החסויות נוכח טענה להודאות שהושגו באמצעים פסולים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על גילוי ראיות חסויות לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות מקום שהנאשם טוען שההודאות הוצאו ממנו באמצעים פסולים?
  2. 2.האם חיסיון שנקבע בתעודת שר הביטחון חל על טענות פסילה הנוגעות לחקירת הנאשם?

הלכות

  1. 1

    הצורך לגלות ראיה חסויה מתעורר כאשר הראיה חיונית להגנת הנאשם, שכן אין שיקול ביטחוני הגובר על החשש להרשעת חף מפשע.

    ״הואיל ושום שיקול ביטחוני אינו גובר על החשש כי יורשע בפלילים מי שלא חטא״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    בחינת הראיות החסויות על ידי השופט מעלה כי אין בהן כדי לשרת את הגנת הנאשם או לתמוך בטענת אמצעים פסולים, ולכן הבקשה נדחית.

    ״למיטב הבנתי אין דבר בראיות החסויות אשר עשוי לשרת את הגנת העותר״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • ראיות חסויות
  • סעיף 44
  • פקודת הראיות
  • אמצעים פסולים
  • חקירה
  • גילוי ראיות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

1381/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לגילוי ראייה חסויה

תאריך הישיבה:

א' בניסן התשס"ח

(6.4.08)

בשם המבקש:

עו"ד עדנאן עלאדין

בשם המשיבה:

עו"ד דפנה פינקלשטיין

החלטה

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע יוחסו למבקש עבירות של קשירת קשר למסור ידיעה לאויב העלולה להיות לו לתועלת, פעילות במסגרת ארגון הג'יאהד האיסלמי הפלסטיני (להלן: גא"פ), ניסיון לקשירת קשר לרצח, אימונים צבאיים, עבירות בנשק ועוד.

העותר הנו אדם צעיר (יליד שנת 1989), ועל פי הנטען בכתב האישום הוא היה פעיל במסגרת גא"פ, מעורב בפעילות צבאית עוינת נגד כוחות צה"ל, ואף התנדב לבצע פיגוע התאבדות בישראל.

בתאריך 29.1.08 חתם שר הביטחון, מכוח סמכותו לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, על תעודה בדבר ראיות חסויות עקב חשש לפגיעה בביטחון המדינה. בין אותן ראיות נכללו מקורות מידע של שירות ביטחון כללי, שיטות ודרכי פעולה לאיסוף מידע, אמצעים טכניים בהם נעזרים גורמי בטחון, ותפקידים, שמות ומשימות של עובדי השב"כ. התעודה סויגה באופן שהחיסיון הקבוע בה לא יחול על טענות פסול הנוגעות לחקירתו של העותר.

בא-כוחו המלומד של העותר, עו"ד עדנאן עלאדין, מבקש כי בית המשפט יורה על גילוי הראיות החסויות, בעיקר נוכח טענת שולחו כי ההודאות שנרשמו מפיו הוצאו ממנו באמצעים פסולים.

כידוע, הקנה המחוקק בסעיף 44(א) לפקודת הראיות, לשופט של בית משפט זה, להורות על גילוי ראייה מקום שהוא סבור כי הצורך לגלותה עדיף מן העניין שיש בהותרתה חסויה. אותו צורך מתעורר מקום שהראיה החסויה חיונית להגנתו של הנאשם, הואיל ושום שיקול ביטחוני אינו גובר על החשש כי יורשע בפלילים מי שלא חטא ( ע"פ 5114/97 סלמאני נ' מדינת ישראל , פ"ד נ"ה(2) 721, 725; ע"פ 889/96 מוחמד מזאכיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(1) 433, 444).

מכח הסמכות הקבועה בסעיף 44(ב) של פקודת הראיות, נטלתי על עצמי לבחון את הראיות שבידי המשיבה, ובתום אותה בדיקה המסקנה אליה הגעתי היא כי למיטב הבנתי אין דבר בראיות החסויות אשר עשוי לשרת את הגנת העותר, ואין בהן כדי לתמוך בטענתו בדבר הפעלתם של אמצעים פסולים. כך או כך, סעיף 4 של התעודה שבמחלוקת מבהיר כי החיסיון אינו חל ככל שהוא נוגע לטענות המתייחסות לחקירת העותר, ולפיכך, אם יבקש העותר לזמן עדים שהיו מעורבים בחקירה, די יהיה אם ינקוב בשמם או בכינויים, ומותר להניח שהמשיבה תדע לאתרם ולהביאם לבית המשפט.

נוכח האמור, דינה של העתירה להדחות, וכך אני עושה.

ניתנה היום, ד' בניסן התשס"ח (09.04.08).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • עפ 5114/97
  • עפ 889/96

הלכות

  1. 1הצורך לגלות ראיה חסויה מתעורר כאשר הראיה חיונית להגנת הנאשם, שכן אין שיקול ביטחוני הגובר על החשש להרשעת חף מפשע.
  2. 2בחינת הראיות החסויות על ידי השופט מעלה כי אין בהן כדי לשרת את הגנת הנאשם או לתמוך בטענת אמצעים פסולים, ולכן הבקשה נדחית.