פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1381/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לגילוי ראייה חסויה
תאריך הישיבה:
א' בניסן התשס"ח
(6.4.08)
בשם המבקש:
עו"ד עדנאן עלאדין
בשם המשיבה:
עו"ד דפנה פינקלשטיין
החלטה
בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע יוחסו למבקש עבירות של קשירת קשר למסור ידיעה לאויב העלולה להיות לו לתועלת, פעילות במסגרת ארגון הג'יאהד האיסלמי הפלסטיני (להלן: גא"פ), ניסיון לקשירת קשר לרצח, אימונים צבאיים, עבירות בנשק ועוד.
העותר הנו אדם צעיר (יליד שנת 1989), ועל פי הנטען בכתב האישום הוא היה פעיל במסגרת גא"פ, מעורב בפעילות צבאית עוינת נגד כוחות צה"ל, ואף התנדב לבצע פיגוע התאבדות בישראל.
בתאריך 29.1.08 חתם שר הביטחון, מכוח סמכותו לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, על תעודה בדבר ראיות חסויות עקב חשש לפגיעה בביטחון המדינה. בין אותן ראיות נכללו מקורות מידע של שירות ביטחון כללי, שיטות ודרכי פעולה לאיסוף מידע, אמצעים טכניים בהם נעזרים גורמי בטחון, ותפקידים, שמות ומשימות של עובדי השב"כ. התעודה סויגה באופן שהחיסיון הקבוע בה לא יחול על טענות פסול הנוגעות לחקירתו של העותר.
בא-כוחו המלומד של העותר, עו"ד עדנאן עלאדין, מבקש כי בית המשפט יורה על גילוי הראיות החסויות, בעיקר נוכח טענת שולחו כי ההודאות שנרשמו מפיו הוצאו ממנו באמצעים פסולים.
כידוע, הקנה המחוקק בסעיף 44(א) לפקודת הראיות, לשופט של בית משפט זה, להורות על גילוי ראייה מקום שהוא סבור כי הצורך לגלותה עדיף מן העניין שיש בהותרתה חסויה. אותו צורך מתעורר מקום שהראיה החסויה חיונית להגנתו של הנאשם, הואיל ושום שיקול ביטחוני אינו גובר על החשש כי יורשע בפלילים מי שלא חטא ( ע"פ 5114/97 סלמאני נ' מדינת ישראל , פ"ד נ"ה(2) 721, 725; ע"פ 889/96 מוחמד מזאכיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(1) 433, 444).
מכח הסמכות הקבועה בסעיף 44(ב) של פקודת הראיות, נטלתי על עצמי לבחון את הראיות שבידי המשיבה, ובתום אותה בדיקה המסקנה אליה הגעתי היא כי למיטב הבנתי אין דבר בראיות החסויות אשר עשוי לשרת את הגנת העותר, ואין בהן כדי לתמוך בטענתו בדבר הפעלתם של אמצעים פסולים. כך או כך, סעיף 4 של התעודה שבמחלוקת מבהיר כי החיסיון אינו חל ככל שהוא נוגע לטענות המתייחסות לחקירת העותר, ולפיכך, אם יבקש העותר לזמן עדים שהיו מעורבים בחקירה, די יהיה אם ינקוב בשמם או בכינויים, ומותר להניח שהמשיבה תדע לאתרם ולהביאם לבית המשפט.
נוכח האמור, דינה של העתירה להדחות, וכך אני עושה.
ניתנה היום, ד' בניסן התשס"ח (09.04.08).
ש ו פ ט