בש"פ 1382/01 מדינת ישראל נ. תאופיק מחאמיד

ביום 22.5.2001 הוגש כנגד המשיב כתב אישום, המייחס לו מספר רב של עבירות מין חמורות ועבירות של תקיפת קטין חסר ישע והתעללות בקטין חסר ישע. על פי המיוחס לו ביצע המשיב מספר רב של מעשים מיניים שונים בארבע מחמש בנותיו. כמו-כן, נהג באותה עת להכות את כל חמש בנותיו במקל, כבל חשמלי, צינור גומי או בידיו בכל חלקי גופן.

עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ובית המשפט (השופטת ש' וסרקרוג) נעתר לבקשה.

ביום 5.6.2000 נפתח משפטו של המשיב. הוא כפר בעובדות, ומשפטו החל. בשלב מסוים הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו יתוקן כתב האישום, והמשיב יחזור בו מכפירתו. הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש, והדיון נדחה לשם שמיעת טיעונים לעונש. בתאריך שנקבע לשמיעת הטיעונים לעונש התברר, כי המשיב טען בפני שירות המבחן, כי הוא חף מפשע ונפל קורבן לעלילה. בית המשפט התיר למשיב לחזור בו מהודאתו, הכרעת הדין בוטלה. בא-כוחו באותה עת ביקש אז להשתחרר מייצוגו של המשיב, ובית המשפט נענה לבקשתו. בישיבה זו הסכים המשיב להארכת מעצרו בשלושה חודשים נוספים.

מאז נקבעו מועדים נוספים לדיון, ובא-כוחו של המשיב הביע את הסכמתו להארכת המעצר.

נוכח מסוכנותו של המשיב הנלמדת מחומרת המעשים המיוחסים לו, נוכח אופי העבירות בהן מדובר, נוכח העובדה שהעיכוב במשפט נגרם רק עקב חזרתו של המשיב מן ההאשמות נגדו ונוכח הסכמת בא-כוחו להארכת המעצר, אני מורה על המשך מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 22.2.2001 או עד למתן פסק-דין בעניינו.