פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1386/11
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
מאיר רווח
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ' באדר א' התשע"א (24.2.2011)
בשם המבקשת:
עו"ד ג'ויה שפירא
בשם המשיב:
עו"ד מאיה סטול
החלטה
המשיב עומד לדין באשמת ביצוען של עבירות אלימות כלפי אשתו (להלן: המתלוננת). נטען, כי בחודש ינואר 2010, בשעות הערב, הוא תקף אותה ופצע אותה בחלקים שונים בגופה תוך שהוא עושה שימוש בסכין. כתב האישום מוסיף ומפרט אירועים נוספים בהם חבל המשיב באשתו, ובגין כל אלה עתרה המדינה לעצור אותו עד תום ההליכים, ובית המשפט המחוזי נעתר לה. דא עקא, חרף הזמן שחלף מאז הוגש כתב האישום (בחודש ינואר 2011), לא התאפשרה שמיעת עדותה של המתלוננת, הואיל והיא לא אותרה. בעקבות כך שוחרר המשיב ממעצרו בהסכמת המדינה, אולם בחודש אוגוסט 2010, לאחר שנמצא כי המתלוננת מתגוררת עמו, הוחלט לשוב ולעצור אותו. אולם גם הפעם אבדו עקבותיה של המתלוננת, ובית המשפט שב והורה לשחרר את המשיב.
בחודש פברואר 2011 אותרה המתלוננת, ואז נשמעה מפיה הטענה כי היא נמנעה מלהתייצב ולהעיד מאחר והמשיב מאיים לרצוח אותה. בתאריך 3.2.2011 החליט בית המשפט המחוזי לעצור את המשיב עד תום ההליכים, ובבקשה שבפני עותרת המדינה להאריך את מעצרו מכח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. המשיב מתנגד לבקשה זו.
העבירות שיוחסו למשיב מקימות עילת מעצר סטטוטורית, הואיל ולכאורה גלומה בהן סכנה מופלגת למתלוננת, וקיים חשד שאם המשיב יתהלך חופשי, הוא עלול לגרום לשיבוש מהלכי משפט עקב טענתה של המתלוננת שהוא מאיים לפגוע בה. עם זאת, עומדת לזכות המשיב חזקת החפות וזכותו לחירות, שנפגעו כתוצאה מאי-התייצבותה של המתלוננת עד כה למסירתה של עדות. בנסיבות אלו החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי, לאמור, אאריך את מעצרו של המשיב לתקופה קצרה מזו המתבקשת, כדי שבמהלך תקופה זו תסיים המתלוננת את עדותה, ובית המשפט יוכל לשקול פעם נוספת אם מעצרו של המשיב מוסיף להיות חיוני.
לסיכום, מעצרו של המשיב מוארך ב-45 ימים, החל מיום 28.2.11 או עד למתן פסק הדין בת"פ 30091-01-10 של בית המשפט השלום בפתח-תקוה, הכל לפי המוקדם.
ניתנה ביום, כ' באדר א' התשע"א (24.2.2011).
תוקנה
היום, כ"ז באדר א' התשע"א (3.3.2011).
ש ו פ ט