פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1392/11
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ע"ז באדר א'
התשע"א (3.3.11)
בשם המבקשת:
עו"ד אפרת גולדשטיין
בשם המשיב:
עו"ד לירן פרידלנד
; עו"ד יזהר קונפורטי
החלטה
בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בפתח תקוה בחודש יוני 2010, יוחסו למשיב עבירות מין אותן ביצע, על פי הנטען, בקטינים. על פי גרסת המדינה, נהג המשיב לטבול במקוואות שונים, וניצל זאת כדי לגעת באיברים אינטימיים של הקטינים שהתרחצו שם בעירום. מעשים דומים ביצע המשיב בעת ששימש כמחנך ומורה חומש לתלמידים בכתות א-ד'.
עם הגשתו של כתב-האישום עתרה המדינה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לענין הראיות לכאורה שהתביעה נדרשת להצביע עליהן מכוח סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), היא הפנתה, בין היתר, לאלה: הודיית המשיב, הודעת הבלן באחד המקוואות והודעות שנרשמו מפיהם של אנשים שהכירו את המשיב וידעו על סטייתו. נוכח כל אלה והסכנה המסתמנת מהמשיב, הוחלט לעוצרו עד תום ההליכים.
בימים אלה עומדת להסתיים התקופה אותה קצב המחוקק בסעיף 61 לחוק המעצרים לסיום משפטו של המשיב, ובבקשה שבפני עותרת המדינה להאריך את המעצר מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 62 לחוק. לענין זה אוסיף, כי בינתיים סיים בית המשפט המחוזי לדון בטענות הפסלות שהעלתה ההגנה נגד כשירותה של הודיית המשיב לשמש ראייה, ובהמשך הסתיימה גם שמיעת הראיות כולן, והכרעת הדין אמורה להינתן ביום ז' באדר ב' התשע"א (13.3.11). אכן, ניתן היה לסיים את משפטו של המשיב זה מכבר, אולם גם משהדבר לא צלח, וחרף הזמן שהוא נתון במעצר, נותרה עובדה אחת שרירה וקיימת, וכוונתי לסכנה המסתמנת מהעובדות שיוחסו לו אם יינתן לו להתהלך חופשי. בנסיבות אלו אינני סבור כי הגיעה השעה להכריע את הכף לטובת זכותו של המשיב לחרות, ועל כן אני מורה על הארכת מעצרו ב-90 ימים, החל מיום 15.3.11 או עד למתן פסק הדין בת"פ 26666-06-10 של בית משפט השלום בפתח-תקוה, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ז באדר א'
התשע"א (03.03.2011).
ש ו פ ט